|
קראתי את דברי יאיר לפיד נגד פועלו של ח"כ אבי מעוז, לפני שבכלל נכנס לתפקידו, וחשבתי שכדאי להדגיש, שדבריו אינם רק נגד ח"כ אבי מעוז, אלא הם גם נגד מייסדי הציונות, ונגד הבסיס המוסרי של שיבת עם ישראל לארצו: - כי מי שחושב שפרהסיה של שמירת שבת זו "משנה חשוכה" - הרי הוא חושב שבנימין זאב הרצל, מאיר דיזנגוף, חיים נחמן ביאליק אחד העם, דוד בן-גוריון, הרב קוק, הברון רוטשילד, השר משה מונטיפיורי, ורבים רבים נוספים מראשי המייסדים של המדינה, כולם כולם היו בעד ערכי השבת. ולהלן מבחר ציטוטים:
- הרצל, בספרו אלטנוילנד: "לקבלת שבת צעדו כפות רגלי פרידריך על קרקע בית המקדש בירושלים... הם הלכו דרך הרחובות הנהדרים שבעיר החדשה, לעת הצהרים היו הרחובות האלה מלאות תנועה ורוח חיים מִפַעֲמִים בתעצומות עוזם. עתה פתאם החלה התנועה הזאת לחדל וְלִגְועַ. מספר העגלות הנוסעות נמעט מאד, והחנויות סוגרו בכל מקום. השבת השתרעה לאט ובהדרת כבוד על העיר שהייתה עד עתה הומיה, ובשיירות שיירות נהרו החרדים אל בתי התפילה. כי חוץ מן ההיכל הגדול היו עוד בעיר העתיקה וגם בעיר החדשה בתים רבים מקודשים לאל כביר אשר לא תשורנו עין, ואשר את רוחו נשא ישראל בכל התבל במשך אלפי שנים" (בנימין זאב הרצל, אלטנוילנד, ספר חמישי, א).
- ביאליק: "השבת, ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה בשובנו אל ארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו? בלי שבת אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל, השבת היא התרבות" (ח. נ. ביאליק, אגרות תרצ"ג, א'שצג, באגרת למר מ. גושניר, גבע, תל אביב, 11 מאי 1933).
- בן-גוריון במכתב מתאריך יא' טבת תרצ"ו, על שמירת השבת במרחב הציבורי: "אני גם יודע על הקשיים שיש לפעמים בשמירת החוק, אולם חוק זה לקחנו על עצמינו, מתוך הכרה תרבותית - חברתית על הצורך של יום מנוחה של חובה. אילו הייתה לנו מדינה - הייתה גוזרת על כך". (מכתב מתאריך י"א טבת תרצ"ו, לכבוד הקבוץ המאוחד, קבוצה "בתלם", נחלת יהודה).
- הרב קוק: "לכבוד הוועד הנכבד בחיפה ת"ו הנני מוצא לי לחובה קדושה להעיר את לב כבודו, על-דבר התרגשות הלבבות של כל החוגים שזיק היהדות לא נכבה מלבם בדבר המצב הנורא של חילול שבת-קודש שנפרץ במחנה כבודם. הנני חושב שעלבון נורא כזה אי-אפשר שימשך, וכל השדרות מכל פינות עמנו חייבים להתאמץ לגדור בעד הרעה הזאת שמכל הצדדים הננו סובלים מזה נוראות. תקותי חזקה שכבוד הוועד יחד עם הרבנות תמצאו עצה נכונה להסיר מעל עמנו וארצנו את הכתם המחפיר הזה של הריסת חיי העם בארצו באופן כל כל מדאיב. והנני בזה חותם בברכה נאמנה ורגשי כבוד. הק' אברהם יצחק הכהן קוק" (הרב א. י. הכהן קוק, מכתב לועד הקהלה בחיפה - מחאה על חילול שבת, יג' אייר תרצ"א, 30.4.1931, אגרות הראיה ה).
- השר מונטיפיורי: "יום השבת היה תמיד יקר ואהוב לפניי, בכל יום שישי לערב, בעת שקדושת השבת קרובה להתקבל, יכולתי תמיד להדליק נרות השבת במנורת שבת שלי, אשר תמיד בכל מסעיי אני נושא אותה עמדי. והרבה פעמים התענגתי לראות איך שבעת נרותיה, כנגד שבעת ימי בראשית, דולקות עד חצי הלילה ומעולם לא נכבו נרותיה ממהרת תנועת מהלך האונייה. התפללנו תפילת שבת וקידוש ובשמחה ישבנו לאכול סעודת שבת. ביום השבת בבוקר אחר התפילה התענגתי תמיד לשמוע את ד"ר הלוי מפרש ומבאר פרשת השבוע עם ביאור מאחד ממפרשי התורה, ויתר היום עבר בדיבורים על-אודות החיים בארץ הקדושה" (מתוך יומנו של משה מונטיפיורי, מובא במאמרו של ידידיה מאיר, על חייהם היהודיים של השר משה ויהודית מונטיפיורי).
- כי מי שחושב שציונות היא "לאומניות" - הרי הוא מביע התנגדות לכל ערכי הציונות לדורותיה, ובעצם תומך בהחלטה 3379 של האו"ם.
- כי מי שמסית נגד נעם כאילו היא "אלימה", עובר על חוק לשון הרע והוצאת דיבה.
נ.ב. יאיר לפיד טוען שמערכת החינוך עד עכשיו הייתה "ממלכתית וליברלית": - האם מערכת שבה מאלצים בנות בגיל גן לשחק עם משאיות ובנים לשחק עם בובות היא מערכת "ליברלית"? האם כפיה אנטי מסורתית היא מעשה "ליברלי" גם כשנדרסות זכויות הפרט של הילדים?
- האם מערכת חינוך שבה המורים יוצאים נגד ראש ממשלה מכהן היא "ממלכתית"? האם קריאה למנהלי בתי הספר לפעול בניגוד למדיניות הממשלה היא קריאה "ממלכתית"?
- האם מעשה של המרדה, נגד השלטון החוקי במדינה, שנבחר על-פי כללי הדמוקרטיה, הוא מעשה "ממלכתי"?
- ומה לגבי מעשה של הוצאת דיבה: האם הוא מעשה "ממלכתי"?
ולסיכום: ידע כל ראש עיר, ותדע כל מנהלת בית ספר, ותדע כל אם עבריה, שכל המקשיב לדברי ההמרדה נגד ח"כ אבי מעוז, לא רק נגד ח"כ אבי מעוז הוא יוצא, אלא נגד כל מייסדי המדינה, נגד כל שורשיה, ונגד הבסיס המוסרי שהביא להקמתה, והמאפשר את קיומה, כמדינה יהודית יחודית, על בסיס ה"קושאן" שקיבלנו מסיני. |