חבלי הלידה של הממשלה החדשה נראים ארוכים מנשוא. הם עשויים אולי להביא לממשלת ימין, אבל כרוכים במינהל לא תקין, ריבוי משרדים ממשלתיים מיותרים - כדרכן של רוב ממשלות ישראל לדורותיהן, לרבות זו היוצאת וזו הנכנסת - ופירוק והרכבה מיותרים ומזיקים של יחידות שונות במשרדים השונים. כך מוערמים קשיים על תפקודה של הממשלה שטרם קמה, ונזרעים זרעי הפירוק שלה. לאחר השבעתה של הממשלה החדשה יהיה עליה לגשת למשימות הלאומיות הגדולות העומדות לפניה, לא כשמו של עוד משרד מיותר, אלא כאתגר גדול. לשם כך עליה להתחיל לחשוב בגדול, במספרים גדולים, והכוונה למספר היהודים החיים מעבר ל"קו הירוק". מעבר לקו זה - שאותו חייבים למחוק מהמפות ומהתודעה - מספר היהודים מתקרב למיליון (1,000,000), לרבות מאות אלפי יהודים החיים בירושלים מעבר לקו. שימוש במספר זה - ולא במספר חצי מיליון - והגדלתו למיליון וחצי (1,500,000) בתוך 4 שנים יבהירו לעולם כולו ששבנו לארצנו לתמיד. אם יש משרד חשוב ומכובד באמת הרי זה משרד העלייה והקליטה, והלוואי שיצליח להעלות ולקלוט לפחות רבע מיליון יהודים ב-4 השנים הקרובות. האתגר האחר - והחשוב לא פחות - הוא עידוד השקעות של יזמים ישראלים בממלכת ירדן. בניית ערים בעבר הירדן המזרחי היא אינטרס ישראלי חשוב וארוך טווח: סיוע ל"פתרון שתי המדינות", כי אם קיים "פתרון" כזה מקומו ממזרח לירדן, שם במוקדם או במאוחר תהפוך הממלכה ההאשמית למדינה הפלשתינית העתידית. עידוד השקעות כזה יכול לספק תעסוקה ואתגר לערביי יהודה ושומרון. אבותיהם הגיעו ארצה בעיקר בעקבות השגשוג הכלכלי שהביאה ההתיישבות הציונית בארץ ישראל המערבית. בניהם יוכלו לבנות ולהיבנות בעבר הירדן המזרחי - שם כבר היום הם מהווים רוב - לטובתם ולטובתנו, אם רק נשכיל להשקיע בנדיבות בבניית ערים מעבר לנהר. כך נקדם את "חזון שתי המדינות". גם זרים - אירופים, אמריקנים, סינים, אמירותים - יוזמנו להשקיע בירדן, במקום להתגרות בשלטון הישראלי בשטחי C, פעילות משותפת ומסוכנת של גורמי שמאל קיצוניים יחד עם כסף גרמני (!) ואחר. לסיכום: על הממשלה החדשה לחשוב בגדול, איך להגדיל את העלייה, איך להגדיל את מספר היהודים מעבר ל"קו הירוק" - ממיליון למיליון וחצי - ואיך להשקיע בנדיבות בירדן, במטרה ליצור אופק מדיני לערביי יהודה ושומרון. יוזמה והשקעות ישראליות יחד עם עבודה ערבית יכולות לתרום רבות לשתי המדינות, ישראל וירדן/פלשתין.