השנה יצא לי להיפגש בכנס אקדמי באירופה עם אקדמאית מבחריין. נראה כי היא השתייכה למיעוט הסוני ולא לרוב השיעי במדינה. הסונים הם הקבוצה השלטת במדינה וגם האמידה יותר. השיחה הייתה נימוסית אך לא חמה. כאשר העזתי לשאול האם יש תמיכה עממית בשלום היא שתקה. אז החלטתי לשתף אותה בתחושותיי כי בממלכה הקטנה אין תמיכה עממית רחבה בהסכמי אברהם. אחרי שתיקה נוספת היא הודתה: "נראה לי שאתה רואה את הדברים נכון".
רוב שיעי מאיים בחריין היא מדינה חדשה יחסית שנוסדה ב-1971 אחרי שנסוגו ממנה הבריטים. מבחינה רשמית היא ממלכה פרלמנטרית. מאז שנת 2002 מתקיימות בבחריין בחירות. אלא שבפועל זוהי ממלכה אבסולוטית בה שולט המלך חמד בן עיסא אאל ח'ליפה השייך לעדת המיעוט הסוני. השיעים מהווים יותר מ-60% מהאוכלוסייה המקומית ובממלכה שוהים מעט יותר זרים (כ-600 אלף עובדים ואנשי עסקים) ממקומיים. לבחריין היסטוריה שיעית עתיקה והיא הייתה מרכז חשוב של העדה עוד מימי הביניים.
בעולם הסוני בכלל ובבחריין בפרט מביטים בשיעים בחשדנות רבה. על ההיסטוריה של השיעים בבחריין בימי הביניים מוטל כתם אפל במיוחד של גניבת האבן השחורה מהכעבה במאה ה-10 בידי כת הקרמטים. להיסטוריה זו מצטרפות פשיטות רצחניות על ערים וכפרים ברחבי הח'ליפות, וגם שוד ורצח של שיירות החאג' (הצליינים למכה). פרשיות אפלות אלה נלמדות עדיין בספרי הלימוד ברחבי העולם המוסלמי ומוזכרות על-ידי מטיפים סונים.
ההיסטוריה של בחריין כוללת גם איום אירני מתמיד. המעצמה הצפווית האירנית כבשה את האי הבחרייני בראשית המאה ה-17 ושלטה בו כ-180 שנה עד שהשתלטו עליה שבטים ערביים. בעקבות המהפכה האיסלאמית באירן ב-1979, ניסתה "החזית האיסלאמית לשחרור בחריין" שמומנה בידי אירן, לערוך הפיכה בממלכה. למרות דיכוי הארגון, הוא ביצע מספר פיגועים בשנות ה-90'. גם כיום חשודים השיעים בבחריין בתמיכה במשטר האיסלאמי באירן ובחוסר נאמנות למלך.
החשש של בית המלוכה ממרד של השיעים גרם לו לייצר תלות אסטרטגית בבית המלוכה הסעודי. בסעודיה מתקיים מיעוט שיעי קטן בחבל קטיף המזרחי והשלטון מדכא אותו כבר שנים. החשש בבחריין נובע גם מהעובדה שהממלכה הקטנה (אף יותר מגוש-דן) מהווה אי מוקף בים במפרץ הפרסי, ואם יתחולל מרד לא יוכל המלך לקבל סיוע יבשתי. על כן, כבר ב-1986 נבנה גשר פהד בין שתי הממלכות, בחריין וסעודיה. החששות של בית המלוכה התאמתו במרס 2011 בעיצומו של "האביב הערבי", כאשר פרצו בבירה מנאמה הפגנות של האופוזיציה השיעית בדרישה לשוויון זכויות. השלטון ראה בהפגנות מרד בעידודה של אירן. כוחות של סעודיה והאמירויות (בעלי ברית סונים) חצו את גשר פהד וסייעו לדכא את המהומות.
החששות של בית המלוכה נובעים גם מהידלדלות עתודות הנפט בשנים האחרונות. ירידה ברמת החיים הגבוה אליה התרגלו המקומיים עלולה לערער את הלגיטימיות של השלטון. בית המלוכה משקיע בשנים האחרונות בבנקאות, בתיירות ובתעשיה כחלופות לנפט. על כן, חיזוק הקשרים הכלכליים עם ישראל חשוב ליציבות שלטונו בית המלוכה.
