המטוס נשלח למטרות סיור בגבול הדרומי זה סיפור האירוע: ביום שני בתאריך 18 בדצמבר 1950 בסביבות השעה 10 בבוקר, המריא מבסיס חיל-האוויר, בשפלה הדרומית, מטוס סיור מדגם "דה הבילנד דראגון רפיד" שהשתייך לטייסת 100. על הטייס הוטל לערוך סיור בגבול הדרומי וככל הנראה היה אמור להגיע לאילת. על המטוס היו שמונה איש: הטייס סג"ם, מאיר חופשי מכפר יהושע. סרן יצחק קיבוביץ', קצין סיור מוטס מרחובות. ושישה סמלים בוגרי בית הספר למ"כים של הנח"ל: סמל יעקב אבזיץ' מקיבוץ רמת יוחנן, סמל מרדכי ארזי מכפר יהושע, סמל שלמה יסקולקה מתל אביב, סמל צבי יתום מקיבוץ מעברות, סמל דוד רפופורט מהישוב גן חפר, וסמל עוזי שננסקי (שאנן) מקיבוץ אפיקים (עוזי היה בנו של סגן מפקד הפלמ"ח גיורא שאנן).
המטוס טס על-פי הערכה מעל אזור בית ג'וברין, וסייר במרחבי הנגב. הוא נראה לאחרונה ביום ב' (18.12.50) בשעה 11:30 לפני הצהריים בקרבת חוף קיבוץ זיקים, שעה וחצי לאחר שהמריא. קיבוץ זה לא היה במסלולו המתוכנן של המטוס. לאחר שאבד הקשר עם המטוס והוא לא הגיע ליעדו נערך מסע חיפושים אחריו שכלל סיורי מטוסים. למחרת היום ביום ג' ב-19 בדצמבר 1950 גילה מטוס סיור את שברי המטוס האבוד באזור חוף זיקים. בנוסף לסיורים אוויריים נערכו חיפושים קרקעיים במרחבי הנגב וחוף אשקלון, בהם נטלו חלק חיילים מבית הספר למ"כים של הנח"ל ויחידות צה"ל נוספות וכן תושבי קיבוצים בסביבה זיקים, יד מרדכי, כרמיה, ארז ועוד. אולם החיפושים לא העלו דבר ואיש מבין שמונת הנוסעים במטוס לא אותר.
המטוס התרסק לים בקרבת הגבול המצרי בינתיים התברר לצה"ל כי המטוס נפל לים בקרבת הגבול המצרי. חיילים מצריים הבחינו במטוס הנופל והגיעו אל שבריו זמן קצר לאחר הנפילה והוציאו את גוויות הנוסעים מבין שברי המטוס. כעבור ימים ספורים הועברו 6 גופות נוסעי המטוס לידי צה"ל (2 גופות נעדרו באותה עת, א.א) על-פי דיווחי העיתונות הישראלית דאז. טקס העברת הגופות היה רשמי. משמר כבוד מצרי ליווה את ארונות חללי צה"ל וזרי פרחים של הצבא המצרי הונחו על הארונות. 6 הגופות שהועברו על-ידי המצרים היו של: סגן משנה מאיר חפשי, הסייר-סרן יצחק קיבוביץ', סמל מרדכי ארזי, סמל שלמה יסקולקה, סמל צבי יתום, סמל דוד רפפורט.
מספר שבועות לאחר נפילת המטוס התגלתה על-ידי חיל-הים גופה שביעית מהרוגי האסון. הייתה זו גופתו של סמל עוזי שננסקי. היא זוהתה בבית חולים של צה"ל. גופתו של סמל יעקב אבזץ' כאמור לא נמצאה עד היום.
רב הנסתר על הגלוי סיפור "אסון מטוס הרפיד" הוצנע משהו, כמו רבות מתאונות צה"ל באותן שנים ונשכח לאורך השנים. גם היום בחלוף למעלה מ-70 שנה מאז התרחש האסון לא פורסם, לפי מיטב ידיעתי באורח רשמי, הסבר רחב לגורם לנפילת המטוס. אני מניח שצה"ל חקר את האסון. מכל מקום המידע על אודות אסון זה שפורסם לציבור מועט ורב הנסתר בו על הגלוי. האם התרסק בשל תקלה או בשל טעות אנוש, או שמא הופל על-ידי אש מצרית. יצוין כי בעיתונות המצרית נכתב ימים אחדים לאחר ההתרסקות ש"מטוס ציוני טס מעל עזה ותותחי נ"מ ירו לעברו". אבל המצרים לא פעם נהגו לפאר עצמם ללא הצדקה. יצוין כי מדובר באירוע שהתרחש שנתיים לאחר קום המדינה. הצבא וחיל-האוויר היו בראשיתם, גם נושא של מורל העם נשקל בהחלטה אם לאפשר פרסום בולט לתאונות מטוסי חיל-האוויר והיו באותן שנים בחיל-האוויר תאונות מטוסים רבות.
הרוגי האסון מובאים למנוחות ביום ראשון 24.12.50 נערכו בשורה של בתי עלמין ברחבי הארץ הלוויתם של שישה מהרוגי אסון המטוס שנפל באזור חוף זיקים. סרן יצחק (איצה) קיבוביץ' נטמן בבית העלמין הישן של רחובות בעיר בה נולד וגדל. בלוויתו השתתף קהל רב ובין המלווים היה אלוף פיקוד הדרום האלוף משה דיין. סרן יצחק קיבוביץ' נטמן ליד קבר אחיו שלמה שנפל במלחמת השחרור בנגב ב-11.1.1948. ליד הקבר הפתוח הספידו נרגשות רב סרן מצה"ל ואמו רבקה קיבוביץ. הסבא צבי פליישמן אמר קדיש.
יצחק קיבוביץ' היה בן למשפחת ותיקי וראשוני רחובות. הוא נולד ב-1927 ברחובות חודשים ספורים לאחר שאביו יצחק קיבוביץ' נהרג בתאונת מוטור במושב עין-חי, במסגרת תפקידו כאחראי באר, ונקרא כשם אביו. למד בבית ספר היסודי במושבה ולאחר מכן השתלם בחשמלאות בבית ספר מונטפיורי בתל אביב. בהיותו בן 10 לערך לקה בזיהום ברגלו והרופאים נאלצו לקטוע את כף רגלו ונעזר בפרוטזה.
יצחק היה פעיל באצ"ל עד שנת 1945 ואחר כך הצטרף לארגון "ההגנה", היה בקיא בשפה הערבית ובמנהגי הערבים ועבד כשומר שדות בקיבוץ עין גב ובקיבוץ דן. למרות שהיה זכאי לקבל פטור משירות צבאי בגלל קטיעת רגלו התעקש יצחק להתגייס לצה"ל ושירת כקצין חבלה וכסרן בצבא קבע בתפקיד אחראי על המלחמה בהסתננות בדרום וזכה לשבחים על הצטיינותו בתפקיד זה. הניח אישה ובת שנולדה 4 ימים לאחר שנהרג באסון המטוס.
סגן מאיר חופשי, בן 21 במותו, הובא למנוחות בבית העלמין בכפר יהושע שבעמק יזרעאל. חבר הכנסת עמי אסף נשא דברי הספד בשם המושב. רב צבאי אמר קדיש. מאיר חופשי נולד בשלהי 1929 בפינסק שבפולין, ליוסף ואסתר. בשנת 1933 עלה לארץ עם משפחתו. כעבור שנה אחת בחיפה עברה המשפחה להתגורר בכפר יהושע. לאחר לימודיו בבית ספר יסודי במושב עבר ללמוד בבית הספר "טיץ" ביגור. השתתף בקורס לדאייה בכפר הילדים בגבעת המורה והצטרף לפלמ"ח. את לימודי הטיסה עשה בקורס טייס מחתרתי שנערך בבקרספילד-קליפורניה בשנת 1948. בין חניכי הקורס, היו, הטייס האגדי עודד אברבנאל, שלמה להט (לא צ'יץ) ועוד. כששב מאיר ארצה הצטרף כטייס לחיל-האוויר. בהמשך היה מדריך לפרחי טיס. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.
סמל דוד רפופורט - בן 19 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בבית יצחק ליד נתניה הארון הוצב תחילה בבית העם בגן חפר שם גדל והתחנך. דוד היה בן יחיד להוריו טוביה וחיה רפופורט. מפקדו נשא דברי הספד כשברקע נשמעים קול חנוק של האב השכול וקול בכי של האם. דוד היה אהוב ואהוד על חבריו. הוא נולד בשנת 1931 בתל אביב לאחר לימודי בית ספר יסודי למד בתיכון בבית הספר "טשרניחובסקי" בנתניה. מגיל צעיר היה פעיל בגדנ"ע כחניך ומדריך. התגייס לצה"ל לנח"ל בינואר 1950 והיה מדריך בבית הספר למ"כים של הנח"ל.
סמל צבי יתום היה הבן הבכור של קיבוץ מעברות. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ מעברות. בהלוויה השתתפו בין השאר יעקב חזן ויעקב ריפתין מראשי "השומר הצעיר" אביו של המנוח יעקב יתום שהיה בשליחות הסוכנות בחו"ל הגיע מחו"ל להלווית בנו. צבי יתום נולד ב-1931 בחיפה ליעקב וג'ניה יתום בגיל 10 עבר ללמוד במוסד החינוכי של "השומר הצעיר" במשמר העמק. היה מדריך וחבר בקן השומר הצעיר. התגייס לנח"ל בינואר 1950 בן 20 היה במותו סמל מרדכי ארזי מהרוגי אסון מטוס הרפיד בזיקים נטמן בבית הקברות בכפר יהושע שהוריו היו בין מייסדיו. בן 24 היה במותו. הוא נולד בשנת 1926, בנהלל למשה וחיה. כעבור שנה התיישבה המשפחה בכפר יהושע. מרדכי למד בבית ספר יסודי ולאחר סיום לימודיו השתתף בסמינר של נוער המושבים בבית הכרם. השתתף בכמה פעולות פלמ"ח במלחמת העצמאות והשתתף בקרבות שונים במסגרת חי"ש (ג'נין נצרת וצמח). לאחר הקמת המדינה התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל.
שלמה יסקולקה הובא לקבורה בנחלת יצחק. חבר קבוצת סעד אליה השתייך שלמה לפני שהתגייס לנח"ל. הוא נולד בשנת 1928 לאפרים ומלכה בעיר ונגרוב שבפולין. עלה עם משפחתו לארץ בשנת 1936. למד בישיבת "בית-יוסף" בתל אביב ובישיבה בחדרה ואחר כך בישיבה בירושלים. בהיותו בן 18 נשלח להכשרה בשדה אליהו מטעם ארגון "הנוער המזרחי" בו היה חבר. בהמשך שהה בקבוצת-יבנה ואחר כך הצטרף לגרעין קיבוץ סעד. בפברואר 1950 התגייס לצה"ל לנח"ל.
בין ההרוגים בנו של סגן מפקד הפלמ"ח בין הרוגי האסון המטוס סמל עוזי שננסקי (שאנן) מקיבוץ אפיקים בנו של גיורא שאנן שהיה סגן מפקד הפלמ"ח (סגנו של יצחק שדה). עוזי היה בן 19 במותו. גופתו לא הוחזרה על-ידי המצרים יחד עם ששת הגופות שהוחזרו ימים ספורים לאחר האסון אלה נתגלתה מאוחר בינואר 1951 על-ידי חיל-הים וזוהתה בבית חולים צבאי. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ אפיקים.
עוזי ("עזי") למד בבית ספר החקלאי מקווה ישראל. בראשית מלחמת העצמאות השתתף ונטל חלק כנער בקרבות שבאזור צמח ואפיקים ו"שירת" כסייר תחת פיקודו של אביו, סגן אלוף גיורא שאנן במסגרת חטיבת גולני. לאחר מלחמת העצמאות התגייס לנח"ל ועבר קורס מ"כ. חלומו, כך מספרים, לעסוק בתום השירות הצבאי בחקלאות ולעבוד בכרם תחום שאהב מאד.
גופת יעקב אבזץ לא נמצאה עד היום סמל יעקב אבזץ, מקיבוץ רמת יוחנן הוא היחיד מבין נוסעי מטוס הראפיד שגופתו לא נמצאה עד היום. יעקב, בנם של אלטר ומלכה נולד בשנת 1929 בלודז' בפולין. עלה לארץ בשנת 1946 והצטרף לקבוצת רמת יוחנן התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל היה בקורס מ"כ. מצבה לזכרו הוקמה בחלקת הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. בן 21 היה בעת העדרו.
במחלקה לאיתור נעדרים וחללים בצה"ל - אית"ן לא מרימים ידיים ומנסים לאתר את מקום המצאות גופתו של יעקב אבזץ כדי להביאו לקבר ישראל. באתר אית"ן יש פניה לציבור לסייע באיתור שרידי גופתו של יעקב אבזץ, כדי להביאה לקבר ישראל וזו לשון הפניה כפי שמובאת באתר "אנו מחפשים אנשים שהשתתפו בחיפושים אחר המטוס, הן כחיילים והן כחברי המשקים בסביבה (זיקים, יד מרדכי, כרמיה, ארז). האם ידוע למישהו מאנשי הסביבה על קברי אלמוני, או על קברים ללא פרטים אישיים, פרט לשמות? פנו אלינו לאית"ן".
