ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, קבע שיא ישראלי שלילי חדש: כהונה בת חודשים אחדים בלבד בראשות הממשלה, אחרי הסכם תמוה שהוביל את בעל השיא הקודם, נפתלי בנט, ללשכת ראש הממשלה למשך שנה אחת בלבד. שניהם ביחד לא הגיעו אפילו למשך הכהונה של בעל השיא הקודם, אהוד ברק.
אבל, עוד בטרם פינה לפיד את לשכת ראש הממשלה והנה הוא כבר פתח בקריירה חדשה, הובלת הפגנות על הגשרים, אחרי שלמד שהפגנות כאלה עשויות להוביל ללשכה הנכספת. אין צורך בכישורים או בניסיון, מספיק הפגנות מתלהמות על גשרים ברחבי הארץ. כך הפך מגיש תוכנית אירוח בטלוויזיה לראש ממשלה: הליצן נהיה למלך.
ב-2011 הייתה זו קבוצת נוער האוהלים שהקימו את אוהליהם בשדרות רוטשילד בעירו של רון חולדאי, ומשם ניסו להפיל ממשלה נבחרת, באמצעות הרחוב ובגיבוי נרחב של תקשורת עוינת וחד-צדדית. בסופו של דבר ההר הוליד עכבר, וסתיו שפיר הגיעה לכנסת. במקרה של לפיד ההצלחה הייתה גדולה יותר, אבל קצרת טווח.
ב-2022-23 הסתבר שרעיון הפלת ממשלה נבחרת באמצעות הרחוב איננו זר למנהיגיו הדמוקרטיים (?) של גוש "רק לא נתניהו". על-רקע זה ניתן להבין את קריאתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט למיליון אנשים לצאת לרחובות, עם הבטחה שיצטרף אליהם, ואולי אף יוביל אותם. דמוקרטיה שמאלנית! איזנקוט הצטרף למנהיגי השמאל לפיד וגנץ, ואולי אף מתכוון להתחרות בהם.
מחשבה אחת ככל הנראה לא עלתה במוחם המגלומני של מנהיגי גוש "רק לא נתניהו": להכיר בכך שראש הממשלה בקרוב יהיה בנימין נתניהו, ולהציע להצטרף אליו, אם כי לא על בסיס רוטציה או פריטטיות, אלא כפי שעשו מנהיגי הימין האחראים ערב מלחמת ששת הימים: מנחם בגין ויוסף ספיר, שהצטרפו לממשלתו של לוי אשכול לקראת מלחמת ששת הימים, בלי מקח וממכר קטנוני. הבעיות שבפניהן עומדת מדינת ישראל חמורות ומחייבות גיוס ואחדות.
לתשומת לב ידידיי השמאלנים: לא ניתן לדרוש בו-זמנית גם "רק לא נתניהו" וגם "רק לא חרדים". מי שדורשים שתי דרישות אלה בבת-אחת דוחפים את נתניהו לזרועות החרדים. אל להם להלין אלא על עצמם בלבד.
