עובדות קודם לדעות: ידוע לי כי בשני מוסדות מחקר מהשורה הראשונה באקדמיה הישראלית (לפחות) הובע בדרגים הבכירים חשש כי התורמים היהודיים המתמידים ביותר ישהו או ישעו השנה את העברת כספם לישראל. כבר נעשו גישושים ל-2023 והפניית העורף היא תופעה, ולא רק עניין נקודתי. זו תגובת התורמים להקמת ממשלת הקלון בראשות בנימין נתניהו ואריה דרעי ואיתמר בן-גביר - כולם מסובכים בעבר או בהווה עם החוק הפלילי. סביר להניח כי דאגה שוררת גם באוניברסיטאות ובמכללות שלא שוחחתי עם איש מבכיריהן. כל בר דעת ושואף דעת יודע כי מוסד אקדמאי אינו יכול להתקיים, ובעיקר להתקדם ולגייס אנשי מדע, בהסתמכו על תקציב ממשלתי בלבד. כך גם בעולם הרחב. התרומה היא סם חיים לאקדמיה. וכן, האקדמיה היא סם חיים למדינת ישראל. ממילא יש בקרב יהודי אמריקה הקונסרבטיבים והרפורמים התרחקות מהזדהות עם ישראל. אך מה שהיה להליך איטי הפך בשבועות האחרונים לתנועה מהירה. כמו המעבר מטור חשבוני-אריתמטי לטור הנדסי-גאומטרי באלגברה. וזה מובן: מי בעולם הנאור מעוניין לראות את שמו בצמוד למדינה בה המהלך הראשון של ממשלת הקלון - עוד בטרם קמה - נועד לחלק כתבי טיהור לעבריין כפול ולעבריין מורשע ולעבריין לכאורה על ספסל הנאשמים? במיאוסו מן השחיתות לעג ישעיהו (השני) באומרו - "שמלה לכה - קצין תהיה לנו". על משקל זה ניתן לומר כי "הרשעה לך - שר תהיה לנו". אתמול נשא משה (בוגי) יעלון דברים בהפגנה של תנועת הדגלים השחורים מול בניין הכנסת. ניצוץ ראשון. במוצאי שבת יוביל ד"ר אליעד שרגא את מחאת התנועה לאיכות השלטון בכיכר הבימה בתל אביב. כן ירבו. בינתיים, בימים הקרובים יעמדו שופטי בג"ץ במבחן חייהם. סביר להניח כי יתייצבו מול עתירות המבקשות לבלום את הפאשיזם השיפוטי של ממשלת הקלון העומדת בראש מחנה בני החושך. מנגד ישאלו בני האור את שופטי העליון - "הלנו או לצרינו"? בקרבת מקום ייערך גם מבחנם של היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה ויעקב (קובי) שבתי. בשנות ה-60' העכורות, בעיצומו של המיתון הכלכלי, נפוצה בדיחה מרירה כאילו כל הצעירים יירדו מהארץ, וביציאה ייכתב שלט: "האחרון יכבה את האור". זה לא אירע, ברוך השם. אך עתה הזמן לפאראפרזה שמא אחרי גל העתירות הקרוב לבג"ץ מישהו יתלה בשערי בית המשפט העליון את השלט ההוא - האחרון יכבה את האור. זה האור שבקע לתפארת מדינת ישראל ממערכת המשפט, ונתון בסכנה של האפלה מוחלטת.