המונדיאל עומד להסתיים בעוד כמה ימים. הייתה זו חגיגה של כדורגל איכותי ברמה עולמית, אך האירוע הזה, שהתקיים לראשונה במדינה ערבית, השאיר טעם מר אצל ישראלים רבים בגלל גל השנאה לישראל שנחשף מהיום הראשון של המשחקים.
עצם קיום המונדיאל בקטר היה טעות גדולה. קטר הינה מדינה תומכת טרור שמארחת בשטחה את הנהגות חמאס ו"האחים המוסלמים". היא תומכת באירן, בחיזבאללה ובתנועת הטליבאן וגם בארגוני אל-קאעידה ודאעש שצמחו מרחמה של תנועת "האחים המוסלמים". גם הדרך בה השיגה קטר את אירוח המשחקים היא מפוקפקת מאוד, על-פי פרסומים שונים הדבר נעשה בדרכי כחש, רמיה ותשלום שוחד.
כל מי שחשב שהמונדיאל בקטר יביא להידוק היחסים בין ישראל לעולם הערבי ויכשיר את הלבבות לקראת המשך תהליך הנורמליזציה עם ישראל טעה בגדול. הפגנת השנאה לישראל, שבאה לידי ביטוי בהנפות מסיביות של הדגל הפלשתיני בכל מקום, כולל על-ידי המארחים הקטרים עצמם, והשפלת נציגי התקשורת הישראלית שהגיעו לדוחא לסקר את המשחקים, מעידה על השנאה הרבה של העמים הערבים לישראל. השליטים הערביים שחתמו על הסכמי הנורמליזציה עם ישראל עשו זאת משיקולים ואינטרסים מדיניים שונים אבל הם לא משקפים את דעת הרחוב הערבי במדינותיהם אשר עדיין שונא את ישראל.
העיתון האמריקני "THE INTEREST" פירסם באחרונה תוצאות סקר דעת קהל שעל פיהן 88 אחוזים מתושבי מרוקו מתנגדים לנורמליזציה ולהכרה במדינת ישראל. בטוניסיה 89 אחוזים מתנגדים לכך, אלה הם נתונים מדאיגים מאוד.
להפיק לקחים
בימים אלה, במקביל למונדיאל, העולם הערבי עוקב בעניין רב אחרי המאמצים להקמת ממשלת ימין חדשה בישראל. הממשלה החדשה שאמורה לקום בישראל נתפסת כבר מעכשיו בעיני רבים מהעולם הערבי כממשלה דיקטטורית, דתית, פאשיסטית וגזענית שאיננה מעוניינת בשלום עם הפלשתינים אלא בסיפוח הגדה ובהשתלטות על הר-הבית ובשינוי הסטטוס-קוו בו. לתדמית השלילית הזו תורמים דיווחים מחלק מאמצעי התקשורת הישראלים שמצוטטים בהרחבה בעיתונות הערבית.
ישראל מוצגת בין היתר כמדינה שחייה על זמן שאול, מדינה שעומדת על סף התפרקות ומלחמת אזרחים. גל הטרור שפוקד את שטחי הגדה והמאבק הנחוש היומיומי של חיילי צה"ל נגד המחבלים הפלשתינים איננו משפר את תדמיתה של ישראל ברחוב הערבי בלשון המעטה. כדאי מאוד שממשלת נתניהו תפיק את הלקחים הדרושים מהלכי הרוח במונדיאל שמשקפים את יחס הרחוב הערבי כלפי ישראל.
בראש ובראשונה יש להפיק את הלקח ביחס לקטר, ההחלטה של ממשלת נתניהו הקודמת לתת לקטר "דריסת רגל" ברצועת עזה הייתה טעות גדולה, יש לקוות שהממשלה החדשה תרחיק אותה מכל השפעה ברצועת עזה ותפסיק את העברת המענק החודשי בסך 30 מיליון דולר שמגיע לחמאס. הממשלה החדשה חייבת גם להפיג את החששות בעולם הערבי לגבי כוונותיה כלפי הפלשתינים. כרגע היא מצטיירת כממשלה "צמאת דם" שאיננה מעוניינת בשלום.
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מצהיר מעכשיו על כוונותיו לחזק את הנורמליזציה עם מדינות ערב ולצרף גם את סעודיה לתהליך, זהו אתגר גדול מאוד שיהיה קשה מאוד להשיגו נוכח השנאה הגדולה לישראל והיעדר אופק מדיני לפלשתינים. כדאי להשתחרר מהאשליות ומהחלומות. מונדיאל השנאה בקטר היה סטירת לחי ל"עסקת המאה" של הנשיא טראמפ, להכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל ולהסכמי אברהם. הרושם שהתקבל הוא שהרחוב הערבי תומך בפלשתינים ובשאיפותיהם הלאומיות ואינו רוצה להכיר בישראל.