המונח "ממשלה עבריינית" בו נקטו נואמי ההפגנה מטעם התנועה לאיכות השלטון במוצאי שבת בכיכר "הבימה" בתל אביב הולך ומאבד מצלילו. הגיעה העת לראות בה את "ממשלת הפשע". לא רק שאריה דרעי מגיע לשולחנה עם שתי הרשעות פליליות שיש עימן קלון מובהק, וכמותו גם איתמר בן-גביר, ובנימין נתניהו יושב על ספסל הנאשמים עם שלושה סעיפים אלא בגלל מה שעושה הקואליציה לכנסת, מפוררת אותה ללעג ולקלס. היום זה ניכר בדיונים על החוק המאפשר לדרעי להיות שר, ומחר-מחרתיים על רעה חולה אחרת. תמוה שההתפרעות האנטי-פרלמנטרית של קואליציית ביבי לא עוררה נוגדנים של ממש בשורותיה. עתה מופנה הזרקוק לש"ס. ציבור ענק - כמעט 10 אחוזים - הצביע לה בבחירות לכנסת. חבל, אבל ניחא, ברור כי מדובר בציבור שברובו ישר לב ותמים, אנשים עמלים ולוחמים ומי שמטפסים בקריירה שלהם בכל שכבות החברה הישראלית. אז כיצד אירע שאפילו קול אחד לא התקומם כנגד התנאי הבלעדי שעבריין כפול כמו דרעי יהיה הלוגו או הסמל המסחרי של מי שמתגדרים במורשת היפה של עדות המזרח? כיצד אירע שאיש מהם לא קם ואמר כי הוא וחבריו עולים בסולם הלאומי בבתי הספר ובאקדמיה ובצה"ל ובעולם הספרות, וגם בהזדהותם עם מוצאם אינם רוצים כי דרעי יהיה סמלם המייצג, או במונחים של המונדיאל - לא הוא צריך לשאת על זרועו את תג הקפטיין. מישהו אמור היה לקום ממחנה ש"ס (לא מקרב המזרחיים המתנגדים לה), ולומר כי דרעי צריך לשלוח שר הסר למרותו, משרת נאמן, שיכהן בממשלה, ואילו דרעי יישאר ח"כ וראש ש"ס ועל פיו יישק דבר. כבר היו דברים מעולם, ודווקא במפלגה של אנשים הגונים. מאיר יערי ויעקב חזן סירבו לכהן כשרים. הם נשארו בקיבוצים וישבו בכנסת, ושרי מפ"ם - ישראל ברזילי וויקטור שם-טוב ונתן פלד - היו מביאים בפניהם ולהכרעתם כל נושא שהגיע להכרעה בממשלה. מדוע לא לחזור על כך בש"ס (וממילא זה מתקיים בדגל התורה)? אלא שדרעי לא רק תאב שלטון. הוא נהנה לנגוס בו בוקר-בוקר. זה גם לא הכסף, הרי דרעי יכול להתפצות בקלות על הפער שבין שכר שר להכנסה של ח"כ. זה גם הרצון לומר כמו אותו ח"כ חרדי - "תקפצו לנו", ואיש הליכוד שהודיע למחצית העם ש"לא סופרים אתכם". אך יידע כל מורה ומדען ולוחם ורצען ורב ונפח אשר הצביעו לש"ס כי אין מי שמבזה אותם, כלומר את הציבור היקר הזה, יותר מן העומד בראשו.