בימים הקרובים תקום ממשלה חדשה בישראל בראשות בנימין נתניהו, מדובר בממשלת ימין שמתנגדת בתוקף ובצדק להקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון.
ממשל ביידן מודע היטב לאופיה של המממשלה החדשה בישראל והוא אינו מעוניין להיכנס עמה לעימות, הממשל יודע שאין שום אפשרות כעת לחדש את המשא-ומתן בין ישראל לרש"פ אבל הוא העביר כבר לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו את "הקווים האדומים" שלו, כלומר דרישה מנתניהו שלא לעשות שום צעדים חד-צדדיים בשטח שיפגעו באופציית פתרון שתי המדינות והימנעות משינוי הסטטוס-קוו בהר-הבית.
הציפייה האמריקנית מנתניהו היא שהוא ימשיך לפעול לחיזוק הרש"פ וכלכלתה ולשפר את המצב הכלכלי של התושבים הערבים בשטחי יהודה ושומרון, סביר מאוד להניח שנתניהו יישר קו עם הממשל בקו הזה.
אחת הבעיות המרכזיות כרגע היא המשך גל הטרור בשטחי הגדה, הרש"פ איבדה את שליטתה הביטחונית באזורי שכם וג'נין והיא איננה מעוניינת בעימות חזיתי עם קבוצות הטרור החמושות.
ממשלת נתניהו תצטרך להגדיר מחדש לצה"ל והשב"כ דרכים חדשות לעצור את גל הטרור, מבצע המעצרים הגדול של צה"ל שנקרא "שובר גלים" איננו מספיק כדי לבלום את הטרור.
בצמרת תנועת פתח נמשך קרב הירושה ובכירי פתח הקימו לעצמם מליציות חמושות לקראת "היום שאחרי אבו מאזן".
יו"ר הרש"פ סימן כיורשו את מקורבו חוסיין א-שיח' הוא מינה אותו למזכ"ל הוועד הפועל של אש"פ, א-שיח' זוכה לתמיכת ישראל, ארה"ב, מצרים, ירדן,קטר וסעודיה אך איננו מקובל ברחוב הפלשתיני בגלל חשדות לשחיתות ופגיעה בטוהר המידות, ההערכה היא כי הוא לא יוכל להיבחר בבחירות חוקיות לנשיאות.
יתכן שימונה לנשיא זמני אחרי ירידת יו"ר הרש"פ אבו מאזן מהבמה הפוליטית אבל צפוי קרב ירושה עקוב מדם בינו לבין מועמדים אחרים כמו ג'בריל רג'וב, מחמוד אלעאלול, תוופיק אלטיראווי, מרוואן ברגותי ואחרים. קיימת גם אופציה שתמצא בסופו של דבר פשרה והשלטון הפלשתיני יחולק באופן זמני בין שלושה אישים בכירים מפתח עד לעריכת בחירות.
בכל מקרה, המצב הביטחוני בשטחי הגדה איננו מאפשר עריכת בחירות כלליות לנשיאות ולפרלמנט.
על-פי סקרי דעת קהל פלשתינים, תנועת חמאס וראשיה זוכים לפופולריות רבה בקרב הציבור הפלשתיני ואמורים לנצח בכל תהליך בחירות שיתקיים.
בשטח הפלשתיני עצמו יש עלייה גדולה בתמכיה של דעת הקהל הפלשתינית ברעיון המאבק המזויין נגד ישראל, רעיון המשא-ומתן עמה הפך למוקצה, זה מסביר את הקמת הקבוצות החמושות בצפון הגדה, הדור הצעיר הוא שקובע את הטון ומקבל רוח גבית מארגוני חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ואירן.
המשך המצב הקיים ללא בחירות הוא העדיפות של הרש"פ, ישראל והקהילה הבינלאומית שאינן מעוניינות "לטלטל את הספינה" ולהביא לעליית חמאס לשלטון באמצעות בחירות. עריכת בחירות בגדה וברצועה מחייבת גם הסכמה לאומית בין כל הפלגים הפלשתינים, כרגע אין הסכמה על כך בין תנועת פתח לבין תנועת חמאס. התמיכה הציבורית הנרחבת ברחוב הפלשתיני ברעיון "המאבק המזויין" נגד ישראל מורידה כרגע מעל הפרק את אופציית חידוש המשא-ומתן בעתיד בין ישראל לרש"פ.
גורמים בכירים בפתח אומרים כי הרחוב הפלשתיני בגדה חייב להתפכח וכי תמיכה ברעיונות "המאבק המזויין" לא תביא לשום שינוי לטובה במצבו אלא רק תחמיר אותו כפי שהיה באינתיפאדה השנייה, בסופו של דבר צה"ל חזק יותר מהפלגים הפלשתינים שעוסקים בטרור.
בכל מקרה, אי-אפשר להגיע לשום אופק מדיני מוסכם בין ממשלת נתניהו לבין ההנהגה הפלשתינית בראשות אבו מאזן.
אחרי ההינתקות של ישראל מרצועת עזה, השתלטה תנועת חמאס בכוח על השטח, גירשה ממנו את הרש"פ והקימה בו מדינת טרור קטנה שעוסקת בייצור רקטות וטילים, בייצור כטב"מים ובבניית מנהרות התקפיות לקראת מלחמה עם ישראל.
כל נסיגה ישראלית משטחים ביהודה ושומרון, תביא לכך שתקדים רצועת עזה יחזור על עצמו, הרש"פ איננה יכולה לשלוט היטב בשטח והיא איבדה את השליטה בצפון הגדה. הקמת מדינה פלשתינית עצמאית בלב יהודה ושומרון היא סכנה ביטחונית גדולה לישראל, המקסימום שאפשר לבוא לקראת הפלשתינים הוא בהקמת אוטונומיה שקשורה לירדן, אבל גם זה מצריך הנהגה פלשתינית אמיצה שאיננה קיימת כעת וספק גדול אם תבחר כזו בעתיד, הפלשתינים מעדיפים להמשיך בדרך המאבק המזויין במקביל למאבק המדיני כדי לנסות ולכפות על ישראל בכוח הקמת מדינה פלשתינית בקווי 67.
המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים הפך לפאטה מורגנה, אפילו ממשלת לפיד-גנץ לא רצתה לקיים אותו, יו"ר הרש"פ אבו מאזן הנחשב ל"מתון" איננו פרטנר לשלום מבחינתה של ישראל, רק לאחר שיירד מהבמה הפוליטית ניתן יהיה לשקול מחדש את חידוש המשא-ומתן, גם הדבר הזה תלוי הרבה בשאלה מי יהיה יורשו של אבו מאזן.
