ממשלה חייבים להקים. בנימין נתניהו איננו ציפי לבני המוותרת על הקמת ממשלה בשל חוסר הגעה להסכמות עם מפלגות הקואליציה, כי את ההסכמות שלא נפתרות לפני הקמת הממשלה ניתן גם לפתור אחרי הקמת הממשלה. ממילא ההבטחות של טרם הקמת הממשלה כתובות על קרח, כי האילוצים "מפריעים" לקיומם. הפעם המצב יותר בעייתי. זוהי ממשלת ימין על מלא, כאשר הימין שבה הוא יותר ימין מאשר הימין שהיה בעבר, וזה אכן פתח אפשרי לאיבוד שיווי המשקל, לאיבוד האיזון. לכן האחריות המוטלת על כתפי הקפטן בנימין נתניהו, היא מאוד משמעותית. עוד לא הייתה לנו ממשלה עם גורמים כל-כך רעבים, כל-כך תובעניים, אשר נתניהו כאיש ימין חייב כל כך לרסן ולאזן את התיאבון הרב שלהם. החרם שהוטל על נתניהו הביא למצב הזה. היה ברור מראש שאם הימין ינצח בבחירות, הממשלה הבאה תהיה ממשלת ימין על מלא עם איתמר בן-גביר, אבי מעוז, בצלאל סמוטריץ', עם אריה דרעי, משה גפני, והכוכב החרדי החדש, ואני שמתי בלי רעד בידיים את הפתק מח"ל - נתניהו. ידי גם לא רועדת כעת, אך אני שומע את הקולות והברקים, אני שומע רעיונות על ביטול חלקי של סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, מחשבות על התרת אפליה באספקת שירותים ומוצרים, ועוד ועוד כוונות הזויות הכלולות בהסכמים הקואליציוניים, או כלולות בראש של ראשי שותפיך לקואליציה העתידית. בנימין נתניהו, קיבלת את הקול שלי, אך לא לעולם חוסן. אם תקיים את כל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם שותפיך, תהיה זו הפעם האחרונה שאני מצביע עבורך. אם לא תדע לבור באחריות את הבר מן התבן, מורשתך כמנהיג המוביל של עם ישראל במאה העשרים ואחת תישחק לדק, וייצא שכרך בהפסדך.