שלוש פעמים נזקקו חכמי ישראל לאמירה כי "לא העכבר הוא הגנב אלא החור". זה החור בגדר שמאפשר לו לחדור ולגזול. בפוליטיקה הישראלית הרותחת ביום חורף בכל רחבי הארץ לא הגזענים החשוכים אורית סטרוק ואבי מעוז ושמחה רוטמן הם הגנב. החור בגדר במעמד הגנב הוא בנימין נתניהו.צמפני שהסמכות בידיו של ביבי, והוא חתם איתם הסכם קואליציוני מחפיר אשר נועד להפלות לרע להטבי"ם, נשים וערבים. הם, ביושרה, לא הסתירו את כוונתם הזדונית והאנטי-דמוקרטית, תוכם ככברם. אך מה איתו? אם חתם והתכוון (במפתיע) לעמוד בדיבורו הרי הוא האחראי העיקרי, ראשון בין שווים, לשחיקת ולריסוק דמותה הדמוקרטית והליברלית של ישראל, ולהצגתה בעולם כגזענית וחשוכה; ואם חתם ולא התכוון לעמוד בדיבורו, (וזה לא במפתיע) הרי הוא מרמה ומשקר וכפי שהעיר לגביו יצחק שמיר - "מלאך חבלה". כך או כך ביבי מדרדר את ישראל אל עברי פי פחת. הוא מכר אותה פוליטית לאלופת המדינה בהשתמטות מצה"ל; והוסיף לה מכספי משלם המיסים; ועם אישור החקיקה ייתקע סכין בלב הרוב המכריע של העם היהודי בגולה; ועדיין לא עסקנו בנזק המדיני הכבד שביבי גורם לישראל בעולם הדמוקרטי והליברלי. אך יש כבר זיק של אור ראשון בקצה המנהרה. בני החושך התכוונו להעניק פטור לרופא המצוי מלטפל בלהט"ב או בערבי ואולי באישה, והגיב לכך כראוי הקרדיולוג ד"ר חבקוק עופר ממרכז סורסקי בכותבו בטוויטר בלשון ברורה ובלב פתוח: "אין לנו פנאי או חשק להקשיב, ובוודאי לא לקיים, את רחשי ליבם ההזויים של מי שבחרו לבזות את היהדות בחושך הפנימי שלהם". זה הדגש הנכון. היהדות האמיתית אינה שלהם. היא שלנו. היא של ישעיהו ועמוס ותהלים (דוד) וקהלת (שלמה) ואילו החרדים אינם מקנים כראוי את מוסר הנביאים ל"תינוקות של בית רבן". זעקתנו בלמה אותם. אומנם טרם ניצחנו במערכה, אבל גברנו עליהם בקרב. בימים אלה נוכחנו - שיש סיכוי (רק סיכוי, אך זה לא מעט לפי שעה) למרי אזרחי חוקי. עורכי הדין קמו על ביבי ומרעיו ההורסים את מערכת החוק; הרופאים אינם ת.פ. של סטרוק אלא מחויבים בשבועת היפוקרטס ואסף הרופא; 1187 טייסי חיל-האוויר במילואים חתמו על עצומה נגד חוק האפליה ובעד ערכיה של ישראל. היכן, לעזאזל, הסופרים? וההורים? והמהנדסים? ביבי ומרעיו החרדים ייטיבו לעשות אם יבינו כי אנו - הדתיים האחראים והחילונים - שבעיני חלקנו האלוהים דתי ובעיני האחרים הוא מושג רוחני, לא ניסוג מחפירות חיינו; לא ניסוג ממוסר הנביאים; לא נוותר על הארץ הקשה והאהובה והזועקת הזאת; ונאמר לראש הממשלה המיועד, ה"חורא" במשל העכבר והגדר, האיש שמחזיק במשטרה ובפיזור ההפגנות ש"אתה בא אליי בחרב ובחנית, ואני בא בשם אלוהים"¹. אז נאיר את ישראל בזיו היהדות ובכיבוד זכויות האדם והאזרח ובאהבת הארץ ובשוויון לאחר.