השבוע נזכרתי ביתר שאת בהחלטת ערוץ מסחרי מסוים בטלוויזיה אשר שיתף את הצופים המוחים על פרסומות מסחריות סמויות בתהליך השידור. הנהלת הערוץ נענתה למחאת הציבור ופרסמה בתשדירים מיוחדים על שינוי המגמה והחלטה כי מעתה יוצב סימון מיוחד על המרקע בעת הקרנת פרסומת סמויה בעת השידור. את אותה התנהלות ראוי לקיים בכל תוכניות הטלוויזיה בעת שפרשנים מדברים על המרקע וכן צריך אות קולי בעת שהפרשנים מדברים מעל גלי האתר ובו יאמר: "המציג אינו פרשן". המציאות שהשתרשה בתקשורת הישראלית לדורותיה מאז הקמת מדינת ישראל הייתה תקשורת מגויסת, תקשורת מפלגתית, תקשורת מטעם של תועמלנים, השופרות, החצוצרנים, הטרומבונים לא נולדו בעשור האחרון כי אם עם לידת המדינה. מאז חלו תמורות משמעותיות וכוחה של התקשורת המוטה, החד גונית, נחלש ובעשורים האחרונים אף הוקמה אלטרנטיבה להנדסת התודעה היחידה, המוטה. כיום, רובם המכריע של הפרשנים מהשמאל ומהימין מזוהים באופן מוחלט ומעניקים פרשנות מוטה עד להחריד שאינה מפתיעה, מאוד צפויה ואינה מנסה להסתתר, בגלוי. אי אפשר לשמוע פרשנים מסוימים האומרים על אור חושך, על טמא טהור, על טוב רע, על אמת שקר, פרשנים אלה מוציאים שם רע אפילו לשופרות מטעם, אפילו לחצוצרנים ידועים ולטרומבונים מוכרים להפליא. רובם המכריע נמצא בצד השמאלי של המפה הפוליטית והחרו, למדו מהם גם קבוצה קטנה בצד הימני של המפה הפוליטית, הכל על השולחן, בלי ניסיון קל אפילו לטשטש את ההזדהות המוחלטת של הפרשן עם האג'נדה עימה הוא מזדהה. למי שעדיין צורך את חוכמת הפרשנים וחי מפי בעלי הנטייה שמאלה או ימינה, יש אפשרות סבירה להיות הפרשן של עצמו, ואם הוא מתעקש להיות צרכן של הפרשנות המוטה, נכון יהיה יותר כמו בפרסומות המסחריות הסמויות, להוסיף לצד שמו את המשפט: המציג אינו פרשן. בגילוי הנאות של המשפט, "המציג אינו פרשן", יוכלו צרכני התקשורת לדעת שדעתו של המתחזה לפרשן, התועמלן המוטה, הינה מפוזיציה וערכה כמו של חבר באיגוד פרשני האבוקדו, או חברה בעמותת חובבי מיקי מאוס, לא יותר. במציאות העכשווית של התקשורת הישראלית המזוהה וצבועה בצבעי שייכות פוליטית עם מובהקות ניטלה מהצופה הסביר הזכות הבסיסית לשמוע פרשנות אובייקטיבית, פרשנות חפה משיקולים זרים. דברים אלה אינם מוסבים רק על פרשניים פוליטיים, או משפטניים, אלא גם על פרשנים צבאיים אשר עד לא מכבר רמת אמינותם הייתה גבוהה ביותר ולדבריהם היה תוקף בציבוריות הישראלית, גם הם נכנסו בשנים אחרונות לזיהוי "אמור לי מי האלוף ואומר לך מה יאמר". על כן לא פלא שמדורת השבט הישראלית בתקשורת כבתה לחלוטין, כשהכל צבוע באותו הצבע, כשהכל ידוע מראש וצפוי, כשהכל נאמר מפוזיציה, לא נותר אלא לקוות שבתוכניות הריאליטי למיניהן ולסוגיהן לא תחדור גם הפוליטיקה, או שמא הפוזיציה כבר שם. עד שהמציאות המעוות בה אנו מצויים תשתנה ויוכל כל בעל תפקיד במרחב הציבורי לדון בסוגיות השונות ללא הצבת דעותיו הפוליטיות, האג'נדות, הפוזיציות, צריך להציג את האנשים המתיימרים להציג מצג שווא של אובייקטיביות כמו שהם, תועמלנים מטעם. הכיתוב, "המציג אינו פרשן" יכול להיות פתרון רב כיווני, גם לצופה היכול ללחוץ על שלט ולעבור לצפות בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק וגם "לפרשן" הרואה בכיתוב זה לצד שמו אות קין.