בעקבות ההחלטה הנאורה והנהורה של שופטי בג"ץ, שהדיחו את אריה דרעי מן הממשלה ברוב מכריע, ואפילו ההתנגדות האחת לסילוקו הייתה קלושה, הריני מציע לקוראות ולקוראים לבחור כותרת אחת מתוך שלוש לפוסט זה. הנה ההצעות:

• "יש שופטים בירושלים".¹.

• "צא צא איש הדמים ובן הבליעל".² (הערה חשובה מאד)

• "בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף".³

ועוד - האח, הידד, תקיעת שופר, תרועת חצוצרות לכבוד -

• שופטי בג"ץ שלא נפלו בפח השבחים שהרעיף בנימין נתניהו על המורשע בפלילים שלוש פעמים דרעי, ולא נסוגו בפני האיומים המרומזים והישירים עליהם מאת תומכי מנהיג ש"ס;

• לעמיתי מרדכי (מוטי) גילת, שחשף וגילה והתמיד ולא חדל והעלה את סוגיית דרעי לדיון ציבורי מאז ועד עתה;

• וליושב-ראש התנועה לאיכות השלטון ד"ר אליעד שרגא שגם ברגעים בהם נראה היה כי "דרך רשעים צלחה" לא הרפה ולא התכנס בתוך עצמו אלא הוביל קרב אחרי קרב בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

בימים טרופים אלה, נוכח הבולמוס המזעזע של נתניהו ויריב לוין ושמחה רוטמן להחריב עד יסוד את הבניין השיפוטי, כלשונו החריפה והמדויקת של שר המשפטים לשעבר דן מרידור הבוקר בוועדת החוקה בכנסת, זרחה לנו לרגע קרן אור. יבואו על הברכה. יעמדו על הברכה. (באיחור: נתבקשתי על-ידי קוראה להזכיר לחיוב את עורכת הדין דפנה הולץ לכנר שגם היא עתרה בשם קבוצה מ"ממבצר הדמוקרטיה". בבקשה. אך שרגא עוסק בכך עשרות בשנים. אין דומה לתנועה לאיכות השלטון בתחום זה).