איך נערכים לשנה חדשה בתיק ההשקעות? באופן הבסיסי ביותר אני לא בעד שינויים מרחיקי לכת רק כי הסתיימה שנה והחלה שנה חדשה. כשבונים תיק השקעות הצורך הוא להתייחס לפרופיל הסיכון ולצרכים שלנו כולל לפרק הזמן המתוכנן להשקעה והאם יש או אין צרכים לכסף בפרק הזמן הנראה לעין. עם זאת, לא כדאי להתעלם מהאירועים בארץ ובעולם בפן הפיננסי. שנת 2022 הייתה שנה חריגה ולאו-דווקא בגלל שהמניות צללו. בימי השקעות "רגילים" הכסף בורח ממניות וזורם לאפיק הסולידי - אגרות חוב. בעיקר ממשלתיות. באה שנת 2022 עם הריבית העולה והבריחה כסף הן מהמניות והן מאגרות החוב כך שכמעט כל אפיקי ההשקעה רשמו ירידות שערים חדות. אה... פרט לסקטור האנרגיה שרשם עליות שערים. בבואנו לבחון איך כדאי להתייחס לאירועים במסגרת תיק ההשקעות צריך קודם כל לבחון האם הצרכים שלנו השתנו והאם היחס שלנו לסיכון השתנה. אם הכל נשאר זהה - אז שנת 2023 צריכה להיות מוטה אגרות חוב מוטה מח"מ. המשחק השנה יהיה סביב ניהול מח"מ (משך חיים ממוצע) של אגרות החוב, אם בקונצרני ואם בממשלתי, בארץ ובחו"ל. הריבית הגבוהה, לצד אינפלציה גבוהה, כבר כאן. הנתונים ידועים וברורים. הסבירות שנגענו בפיק - לא מבוטלת. ולכן, כמו שהשוק נפגע כאשר הריבית עלתה כך הוא יכול/עלול להתהפך כאשר הריבית תחל לרדת. עיקר ההתייחסות היא כמובן לסקטור אגרות החוב. גם בסקטור החוב יש מניפת סיכונים רחבה. החל מסיכון נמוך מאוד - מק"מ (מלווה קצר מועד, מונפק על-ידי בנק ישראל למקסימום של שנה) ועד לאגרות חוב ממשלתיות במגוון גדול של נקודות פדיון ועד לאגרות חוב קונצרניות, הן ברמות מח"מ שונות והן ברמות דירוג שונות. אם מק"מ נמצא בסקלה של סיכון הנמוך ביותר - אז אג"ח קונצרני HIGH YIELD (אגרות חוב קונצרניות בתשואות גבוהות, בדרוג נמוך או ללא דרוג כלל) נמצא בקצה השני של הסקלה, שם הסיכון הגדול ביותר. כמובן שלכל אלה צריך להוסיף האם החשיפה תהיה צמודת מדד (אינפלציה) או שקלית או דולרית. עוד נוסיף, האם אנחנו מעוניינים בחשיפה ישירה לאגרות חוב או לפעול באמצעות קרנות נאמנות. גם בקרנות הנאמנות נוכל לבחור - האם באמצעות קרן סל, קרן מחקה או קרן אג"ח אקטיבית.