אני רואה בדיון, האם יש או אין מימון זר לפעולות ארגון "קֹהֶלֶת", נושא שולי. אני מודאג מהעובדה המכאיבה, שהנושאים את השם "קֹהֶלֶת" אינם קשובים למסרים ההומאניים והאנושיים של ספר "קֹהֶלֶת". קיימת עוצמת פער בין האמירות החוזרות ונשנות של אנשי ארגון "קֹהֶלֶת", הדורשות מאתנו, שנטיל את מבטחנו על הכרעה צבאית ולשם כך דרושה מאתנו הירתמות להגברת העוצמות צבאיות, ובין השלילה המוחלטת של גישה זו בספר "קֹהֶלֶת". אטול לדוגמה את האמירה החד-משמעית המופיעה בספר "קהלת" בפרק ט' פסוקים ט"ז-י"ח -
"טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה ... טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב".
פירושו של דבר דרושה לנו היום בדחיפות מערכת פוליטית, המגייסת את כל התובנות להצלחה והבאת הישגים לפתרון בדרכי שלום מאשר הכרעות באמצעות כלי קרב, שמביאות רק התבוססות ברפש של שדות הקרב ושימוש בכלי קרב מדממים הקוטפים חיי בני אנוש.
מצער, שאנשי הארגון הנושא את השם "קֹהֶלֶת" מתכחשים לעולם הערכים של ספר "קֹהֶלֶת", שמדגיש בפרק ט', שיש לתת את הבכורה רק לחכמת השיח ולחכמת ההידברות. הספר, הנושא את שמו של החכם באדם דורש מאתנו להעצים את חכמת פלוס הדרך בעתות משבר לא באמצעים כוחניים, השופעים כלי קרב. כלי קרב מביאים להכרעות, כשמוות והרס הם בני הלוויה של ההכרעה. האלטרנטיבה שמציג ספר "קֹהֶלֶת" בפרק ט' היא טובה יותר מאשר ההירתמות לעוצמות צבאיות ולהכריע את המחלוקות בשדות הקרב, הקוטפים חיים של המונים.
לא בכיבוש ושליטה על העם הפלשתיני המחייב העצמה של כלי קרב תצלח דרכנו. לא בשליחת כלי קרב לשמי אירן נשיג את מבטחנו, אלא רק בשינון דברי קהלת - "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב".