אין יותר מודאגים בימים אלה מהחזאים הוותיקים, מדני רופ דרך צ'וצ'ו ועד שרון וקסלר, החוששים למקום עבודתם בערוצי הטלוויזיה המובילים ממדינת ישראל. בשבועות האחרונים מאז שנכנסה לעולמנו הדמוקרטי, הרפורמה המשפטית שמובילה ממשלת ישראל הנבחרת, ממשלת רובו המוחלט של העם היהודי, אנו נחשפים לחזאים בעיני עצמם, אשר בדיווחיהם הם רואים רק עננים שחורים, סופות, ברקים ורעמים וצונאמי מסוכן.
החזאים המתחזים, שיכורי הכח, בטוחים שנולדו לקיים את העולם בהבל פיהם ובעצם נוכחותם על האדמה מדבררים עננות קיצונית, גשם הרסני, ברקים מסוכנים, רעמים מחרישי אוזניים. המתחזים לחזאים הם הפוליטיקאים המובסים בעבר ובהווה, אנשי מערכת המשפט, אנשי האקדמיה, אנשי ההייטק, לוחמי סיירת, לוחמי חיל-האוויר, ארגונים ועמותות ממומנות על-ידי "חובבי ציון" בעולם, תועמלנים וכתבי חצר המתחזים לעיתונאים, כלכלנים, רואי החשבון, קצינים במילואים, אישי רוח רואה שחורות. הגיעה עת ההיסטוריונים להצטרף למתחזים לחזאים.
ההיסטוריונים, בהם כאלו שהדירו חצי מהעם ממעשה בניית המולדת, בהם כאלו ששכתבו את ההיסטוריה והיטו אותה באופן מוחלט לאליטות דאז, כאלה שלא שמעו על עם אחר חוץ מאלו שכתרו לראשם כתרים, הצטרפו בחדווה לרשימת המוחים הבלתי נגמרת. היסטוריונים אלה, מאה במספר, המתחזים לחזאים, הודיעו כי בעקבות רפורמת המשפט, רפורמה אותה מובילה בנחישות ממשלת ישראל הנבחרת על -די רובו המוחלט של העם היהודי, הינה רפורמה שהיא "סיכון עצם קיומה של מדינת ישראל", לא פחות.
עזות המצח של המתחזים לחזאים, נביאי החורבן, ההיסטוריונים, לא יודעת גבול. החזאים, הלוקים בעיוורון סלקטיבי, לא ראו סכנה לצביונה של מדינת העם היהודי, המדינה היחידה ביקום, הבית הלאומי של עם הנצח, בעת שמפלגות, בהם אלופים בצבא, רמטכ"לים, ניצבים במשטרת ישראל, נשאו תפילה, כססו ציפורניים בתקווה ששונאי היהודים יעברו את אחוז החסימה, צעד נוסף למדינת כל אזרחיה.
אל מול ציפוף שורות האליטות, אשר ייתכן באמת ובתמים כי יש בהם החרדים מתהליכי התיקון של הדרוש תיקון, החרדים מהתמורות החשובות, ההיסטוריות במערכת המשפט, מתוך דאגה לדמוקרטיה במדינת ישראל ניצבת ועומדת במלא עוזה השאלה המרחפת מעל המחאה כולה - האם הסכנה לקיום הדמוקרטיה היא היא הקטר המוביל את המחאות המתוזמנות או שמא המחאה היא נגד בחירת רובו המוחלט של הציבור היהודי בבחירות האחרונות, בחירת בנימין נתניהו והימין ברוב מובהק לנהל את מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית.
דאגת החזאים המתחזים זוכה להדהוד תקשורתי, עד כדי חשיפת אנשי תקשורת כתועמלנים לכל דבר, תועמלנים חסרי בושה המנהלים בייעוצם מעל המרקע את ההפגנות הלגיטימיות, מהנדסי התודעה הממתגים בחוסר מקצועיותם את הרפורמה המשפטית החשובה כמהפכה משטרית, כהפיכה, כמהפכה רעה ועוד הגדרות ממתגות ומקבעות תודעה כאילו הרפורמה היא אירוע נוראי, הממיט חורבן בית שלישי.
אחרי ההיסטוריונים, מי הבא בתור? מי הם החזאים הבאים, מי הם החותמים, מי הם הזוכים לשעות חיבוק מהתקשורת, הזוכים לחשיפה לה ייחלו, מיהם נביאי החורבן והזעם, התורמים במלא עוזם להבאשת ריחה של הדמוקרטיה הישראלית בעולם?
כך זה בדמוקרטיה איתנה, כולם רשאים לפרסם עצומות, למנף פשקווילים, למחות, להפגין, לעלות על הגשרים, להניף דגלי מדינת ישראל, להניף דגלי פלשתין, לחזות את העתיד, להיות לא רק חזאים מתחזים אלא גם עתידניים. יש לנו דמוקרטיה בעלת חוסן ועוצמה, היאבקו למען דעותיכם, אמונותיכם, ערכיכם. הדמוקרטיה הישראלית התוססת והנפלאה מסוגלת להכיל גם את מכתב ההיסטוריונים, יש מקום לכולם ברחוב קפלן וגם ברחבת הבימה.