בנובמבר 1963 הודיעה רבקה זיו במפתיע בהתכנסות של נשות ויצ"ו בבית סוקולוב בתל אביב על התפטרותה מתפקיד נשיאת ויצ"ו בשל מצב בריאותה. בשבת 8 בינואר 1966 הלכה רבקה זיו לעולמה בבית חולים איכלוב בתל אביב שם אושפזה.
טקס הלוויתה נערך ברחבת הכניסה לבית האחוזה שלה בתל מונד ומשם יצא מסע ההלוויה לבית הקברות של תל-מונד. אלפים הלכו אחר ארונה ובהם: סגן ראש הממשלה אבא אבן, שר העבודה יגאל אלון, יו"ר ההנהלה הציונית ד"ר נחום גולדמן, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים אליהו אילת, ראש עירית ירושלים טדי קולק, ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר, שגריר בריטניה בישראל, וכמובן בעלה של המנוחה הלורד ישראל זיו ויתר בני המשפחה.
אליעזר אסתרין שהשתתף בהלוויה מספר בזיכרונותיו שנמסרו לתיעוד למוזאון "בית הלורד" בתל מונד, כי בין המשתתפים בהלוויתה של זיו היו ראשי וחברי מועצת תל מונד ויישובי האזור וכן תלמידי הכיתות הגבוהות של בתי הספר באזור ועוד. לאחר נאומי ההספד הרבים ולאחר אמירת הקדיש על-ידי הבן מרכוס, עם סתימת הגולל הגיע הרגע המרגש ביותר, כשאחד העובדים הוותיקים של "משק זיו" השמיע בנעימת קינה בנוסח תימני הספד מעל הקבר הרענן".
רבקה הותירה את בעלה ישראל זיו ושלושה ילדים: מיכאל, מרכוס, ובת יהודית שכטרמן שנישאה לעו"ד אברהם שכטרמן, לימים חבר כנסת. בנה דניאל, כאמור, נפטר בצעירותו.
לאחר מותה של הגברת זיו נמכר הבית בתל מונד לידי משפחת שמואל סבה מאנגליה, ששיפצה אותו בשנות השבעים, ונכנסה לגור בו אי-שם בשנות ה-70. בהמשך הווילה ושטח של כ-10 דונמים המקיף אותה נמכרה לבני זוג מקנדה.
בשנת 2010 צולמה בבית ובחצר סביבו העונה הרביעית של תוכנית המציאות (הראליטי) "לרדת בגדול". מעיון בצילומים אתה רואה מבנה מטופח ומרשים. מאז נראה כי מצבו של המבנה הדרדר.