על-פי גורמים בתנועת פתח, יש זעם רב בצמרת הרש"פ על נשיא צרפת עמנואל מקרון בעקבות מאמר שפורסם ב-12 בפברואר בעיתון הצרפתי "לה-פיגארו" שבו דווח כי נשיא צרפת מחפש יורש ליו"ר הרש"פ אבו-מאזן בן ה-87. גורם בכיר בפתח אומר כי "מדובר בחוצפה צרפתית והתערבות בעניינים הפנימיים של הפלשתינים וכי יורשו של אבו-מאזן ייבחר באופן דמוקרטי על-ידי העם הפלשתיני בבחירות כלליות לנשיאות".
על-פי הדיווח בעיתון הצרפתי, נשיא צרפת מקרון מחפש יורש ליו"ר הרש"פ מכיוון שהוא רוצה לשנות כמה דברים הקשורים לקיפאון בערוץ הישראלי-פלשתיני וכי הוא ביקש משני דיפלומטים צרפתים ומהמודיעין הצרפתי להכין רשימה של פלשתינים שיכולים להיות היורשים של יו"ר הרש"פ אבו-מאזן. יו"ר הרש"פ, שנמצא בתפקידו מאז שנת 2005 נאחז חזק בכיסאו ודוחה כל בחירות אפשריות לנשיאות ולפרלמנט מחשש להפסד אישי שלו ושל תנועת פתח שהוא עומד בראשה.
גורם דיפלומטי צרפתי המקורב לנשיא צרפת, מסר כי הוא התבקש לחשוב איזה פלשתיני עשוי להיות "איש השעה" ועל אישים פלשתינים כאלה שיש להם רעיונות חדשים לצאת ממצב השיתוק הנוכחי, לדבריו הוא הציע שמות מתוך ומחוץ למוסדות הפלשתינים. ההדלפה לעיתון "לה פיגרו" מעידה על כך שגם בצרפת, כמו בישראל ובממשל ביידן, מבינים היטב כי סוף שלטונו של יו"ר הרש"פ אבו-מאזן מתקרב וכי צריך להיערך בהתאם, נראה כי גם נשיא צרפת מבין שאבו-מאזן סיים את תפקידו וכי גם הוא אשם במבוי הסתום בערוץ הישראלי-פלשתיני.
בבדיקה שעשתה צרפת באופן עקיף עם כמה אישים פלשתינים עצמאיים לגבי האפשרות שיתמודדו על תפקיד יו"ר הרש"פ, הם השיבו בשלילה, הם חששו מלהיכנס לזירה הפוליטית הפלשתינית. צרפת יודעת היטב כי שום אישיות פלשתינית אינה יכולה להתמודד על תפקיד יו"ר הרש"פ ללא "אור ירוק" מישראל ומארה"ב והסכמה של מצרים וירדן, כל שם שתציע צרפת מחייב בראש ובראשונה הסכמה ישראלית-אמריקנית.
צרפת תומכת ברש"פ ובפתרון שתי המדינות והנשיא מקרון רוצה לשבור את הקיפאון המדיני ושואף להציג יוזמה צרפתית חדשה שתאפשר בחירת הנהגה חדשה שתוכל לממש את חזון הקמת המדינה הפלשתינית העצמאית, גם הוא מבין שיו"ר הרש"פ הנוכחי הביא את המשא-ומתן עם ישראל למבוי סתום שנמשך כבר כמה שנים וסופו אינו נראה באופק.
הנשיא מקרון מגלה נאיביות מסוימת, גם אם יימצא יורש ליו"ר הרש"פ שיהיה לרוחו, הוא יתקשה מאוד לאחד את הפלשתינים לאור הפיצול החברתי והפוליטי העמוק בתוכם.
מאז שחמאס השתלטה בכוח על רצועת עזה בשנת 2007 ועד היום, כל הניסיונות לאחד את הפלשתינים נכשלו. סקרי דעת הקהל הפלשתינים מצביעים על מגמה מסוכנת, 70 אחוזים מתושבי השטחים מתנגדים לפתרון שתי המדינות ותומכים במאבק מזויין נגד ישראל.
אחת הבעיות העיקריות היא שיו"ר הרש"פ אבו-מאזן איננו הולך לשום מקום, למרות גילו המתקדם, הוא בטוח שיחיה עוד זמן רב ואין לו שום כוונה לרדת בקרוב מהבמה הפוליטית, אבו-מאזן דחה בעבר כמה בקשות אמריקניות ואירופיות למנות לו סגן כדי להכשיר אותו כיורשו האפשרי, הוא נוקט במדיניות של "הפרד ומשול" בצמרת תנועת פתח ומסכסך בין כל אלה שרואים את עצמם כיורשיו האפשריים.
נשיא צרפת מקרון מנסה לחשוב מחוץ לקופסא, אבל תנועות פתח וחמאס לא יסכימו להצנחת מועמד פלשתיני שאינו פעיל ומוכר לציבור הפלשתיני כדי שיתמודד בבחירות, באחרונה שוב נשמעים רעיונות אירופים להחזיר למרכז הזירה הפוליטית הפלשתינית את מוחמד דחלאן או את ד"ר סלאם פיאד.
הצרפתים נכשלו בבחירת נשיא ללבנון ואין להם מוניטין מוצלח במזרח התיכון כמי שמתמחים בבחירת מנהיגים ערביים, גם אם יוכרז על בחירות לנשיאות בשטחים, הרי שיו"ר הרש"פ אבו-מאזן מתכוון להתמודד בהן ואי אפשר למנוע זאת ממנו. נראה כי התסכול של נשיא צרפת עימנואל מקרון יימשך עוד זמן רב, יו"ר הרש"פ אבו-מאזן מתכוון להישאר על הבמה הפוליטית הפלשתינית עוד זמן רב, הוא זה ששולט בכספי הרש"פ ואש"ף ועל פיו יישק דבר בתנועת פתח שהיא מפלגת השלטון, הוא לא מתכוון לערוך בחירות מכיוון שכל הסימנים מעידים על כך שתנועת חמאס היא שתנצח בבחירות, ישראל אינה מעוניינת בכך וגם לא ממשל ביידן.
הרעיונות של הנשיא מקרון על בחירות דמוקרטיות לנשיאות בשטחיי הגדה והרצועה הם רעיונות ליברליים אך אינם מציאותיים כרגע, מכיוון שיישומם פירושו ניצחון ודאי של תנועת טרור קיצונית העובדת בשליחותה של אירן, שמתנגדת לפתרון 2 המדינות ודוגלת בהשמדת ישראל. המשך שלטונו של יו"ר הרש"פ אבו-מאזן הוא כרגע האופציה הכי פחות מסוכנת מבחינה ביטחונית ומדינית, אבל צריך להיערך להתפתחויות בלתי צפויות במקרה שהוא ייעלם בדרך הטבע מהזירה הפוליטית, מצב בריאותו איננו טוב והשעון כבר החל לתקתק לקראת שעת האפס.