תגובת עמותת חדו"ש פניתי לעו"ד הרב אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש, לחופש דת ושוויון כדי לשמוע דעתו על נושא סגירת רחובות בשבתות בקרבת בתי כנסת בכלל בארץ.
וכך כותב רגב: "ודאי ידועה לך המחלוקת ארוכת השנים בעניין רחוב בר-אילן בירושלים, אשר סיומה הפורמלי היה בעקבות המלצות ועדה ציבורית ופסיקת בג"ץ אשר הצדיקו סגירה חלקית של חלקו של הרחוב העובר על פני בתי כנסת ומגורי חרדים בשעות התפילה בלבד. דומני שבמבט לאחור יש תבונה רבה בגישה מאזנת זו, ככל שהיא מייצגת נכונות לחיים בצוותא, פשרות ואיזונים המקבלים את השראתם מגישה של סובלנות הדדית ו"חייה ותן לחיות". מאידך-גיסא, אם המדובר הוא בגישה הפוכה מצד הציבור הדתי, המאפיינת את הרשע על-פי תאור פרקי אבות: "שלי - שלי, ושלך - שלי", אזי הצורך במאבק לביעור הכפייה והפגיעה בציבור החילוני הוא ברור.
ברור שאיסור על מעבר כלי רכב בכבישי העיר הוא הליך פורמלי הדורש אישור הרשות המקומית ומשרד התחבורה. ככל שאכן מדובר ביוזמה פרטית, "פרטיזנית", של בית הכנסת - אזי היא אינה חוקית וכמובן ניתן לדרוש מן הרשות המקומית למונעה.
בשורה התחתונה אבקש להדגיש כי עמדת עמותת חידו"ש היא שהמצב הרצוי הוא התחשבות הדדית וכיבוד קבוצות האוכלוסייה השונות בעיר, תוך איזון בין ערכי היסוד של משטר דמוקרטי [חופש דת וחופש מדת, שוויון] לבין כיבוד הזולת ואמונותיו. ככל שהאינטרס הציבורי במניעת סגירת הכבישים גדול יותר [למשל בנסיבות בהן מדובר בעורק תחבורה מרכזי, בהעדרן של חלופות נוחות, בריבוי בתי כנסת הדורשים לסגור את הרחובות בהם הם ממוקמים וכד'] - מידת הנכונות של הרשות לבקשות הסגירה צריכה להיות מוגבלת, וכך גם אם מדובר בדרישות חד-צדדיות להתחשבות אשר בצידה נמצא לחץ מתמיד וגובר לצמצום חופש הבחירה והחירויות של הציבור החילוני והתעלמות מכבודו שאינו פחות מזה של הציבור הדתי (כמו למשל מקרה הפארק העירוני בעפולה בעבר). בכל מקרה, אין להשלים ואין להתיר יוזמות פרטיות לסגירת כבישים אשר לא נדונו ולא קיבלו את אישור הרשויות ולא התקיימה בהן שקילה של כל ההיבטים וההשלכות כמו גם האיזונים הדרושים במציאות מורכבת".
סגירת רחובות בשבת למי יש סמכות לסגור רחובות בשבת? משרד התחבורה פרסם בזמנו חוזר משפטי והנחיות בנושא סגירת כביש בשבתות ובמועדים. על-פי תקנות התעבורה סגירת כביש בשבתות ובמועדים מחייבת אישור גורם מוסמך קרי "רשויות תמרור" - רשות מקומית, משרד התחבורה וכיוצא בזה, ומחויבת בהחלטה פורמלית-רשמית של הגורמים המוסמכים לקבוע הסדרי תנועה, מלווה בפרוטוקולים הכוללים נימוקים לסגירה וחוות דעת מקצועיות ואישורים של המשטרה ושל גורמים מקצועיים לגבי בטיחות ועוד, שאם לא כן אין לסגירת הרחוב תוקף משפטי ואין לכבד את הסגירה.
האם לסגירת רחוב חנקין בעפולה בשבתות ובמועדים יש אישורים מסוג זה? אני נזהר מלקבוע דברים חד-משמעיים אבל נראה על פניו בשל העדר כל שילוט או תימרור על המחסומים כי אין אישורים כאלה ואם כך למעשה המחסומים מוצבים שלא כחוק. ואם כן יש אישורים להצבת המחסומים יש להציג לציבור פרוטוקלים של ההחלטה ונימוקי הסגירה. מכל מקום ראוי שהנושא יבדק ויתברר לעומק על-ידי משרד התחבורה ואולי אף על-ידי מבקר המדינה.
צריך לומר בכנות, המחסומים לא מפריעים לרוב תושבי עפולה, הם מוצבים עשרות שנים ויש רבים הרואים בכך מסורת יפה. אולם, אם יתברר כי סגירת רחוב חנקין בעפולה בשבתות או במועדים במשך כל כך הרבה שנים נעשתה שלא כחוק תוך "צפצוף" על החוק זו שערורייה ודוגמה קלסית לחוסר משילות.