"הפגנת לוחמי יום הכיפורים". איזו יומרה, איזו עזות. מספר לוחמי מלחמת יום הכיפורים השתלטו על המלחמה וניכסו אותה לעצמם כחלק מהסירוב לקבל את תוצאות הבחירות. קבוצת ותיקי המלחמה אשר מתיימרת לדבר בשם כלל הלוחמים החיים והמתים, כל לוחמי יום הכיפורים, כל נושאי זיכרון החללים שנפלו בשדות הקרב. בעלי הבית של מלחמת יום הכיפורים.
כוננות ברף הגבוהה ביותר הוכרזה בימים האחרונים בצה"ל, באנדרטאות הזיכרון, במוזאונים, בשדות קרב נטושים. מטוסי קרב חגים מעל מוזאון חיל-האוויר בחצרים, ממול לחופי ישראל מפטרלות ספינות מלחמה של חיל-הים, כוחות קומנדו, בהם לוחמי סיירת מטכ"ל הוצבו בטבעות אבטחה היקפית סביב אנדרטאות צה"ל, לוחמי כיפת ברזל אומנו להדוף קשישים חסרי מנוח, צה"ל בכוננות על, כדי לקדם את פני הרעה. היו במטכ"ל גם מי שסברו שיש לאבטח את החניון בהר הרצל, מקום שנבחר כחנייה בדרך למחאה על משרד ראש הממשלה.
"שיירה, אל אנה את עוברת"? כתב המשורר נתן יונתן. שיירת אזרחים, פטריוטים, אוהבי מדינת ישראל, לוחמי עבר, עולה בדרך אל ירושלים, למחות נגד הרפורמה המשפטית החשובה והנדרשת אותה מובילה, למגינת ליבם, ממשלת ישראל הדמוקרטית. לאחר גניבתו של הטנק, או "נטילתו ללא אישור" על-פי "המכבסה" הפועלת ללא הפסק באולפנים אשר בקריצה של הסכמה מלבינים את המעשה ורואים בגניבה מעשה שובבות חביב ומקסים.
החולמים על הדמוקרטיה, המגינים עליה, לא רק גנבו את הטנק מאתר ההנצחה, אלא גם השחיתו אותו בכיתובים בזכות... הדמוקרטיה, לאחר שעוכבו בעקבות המעשה "ההרואי", רוחם לא נפלה, תוכנית ב' יצאה לאוויר העולם. הפטריוטים המקסימים והחינניים, אדוני הארץ, התכנסו שוב וקיימו דיון מעמיק, מי הבא בתור. האם הפרוטזה של יוסף טרומפלדור, פסל האריה השואג בתל חי או שמא מטוס דקוטה ממוזאון חצרים או ספינת מעפילים ממוזאון המעפיל.
מועצת חכמי התבונה הדמוקרטית בחרו לפעול בהדרגתיות, החליטו להעמיס על משאית נגמ"ש המשמש כמייצג באתר "גשר הישנה", אלא ששוב עוכבו לחקירה. וכצפוי יצא קצפם וזעמם של מובילי ניכוס המיצגים הלאומיים על השוטרים המבצעים עבודתם והללו באופן אבסורדי מאשימים את לובשי המדים כמשרתי אג'נדה המבקשת לרצות פוליטיקאים. ככל הנראה את חבורת הקסם הזו, הפטריוטים, אדוני הארץ, לא מעניינות משפחות השכול המזועזעות מגרירת הצבא למאבק הפוליטי, מחילול הקודש של המשפחות השכולות.
בהיעדר תגובת פורום המשפחות השכולות, שר הביטחון, הרמטכ"ל, קצין חינוך ראשי, הנהגת המדינה על כל גווניה, מפלגותיה, התייצב גיבור ישראל, מול האמפתיה הגואה והחיבוק העוטף של התקשורת את חבורת פטריוטים אלה הסבורים כי המטרה, הפלת שלטון שנבחר ברוב מובהק, מקדשת את האמצעים, את כל האמצעים. היטיב לבטא זו, גיבור ישראל, בעל עיטור העוז תת-אלוף במיל', אביגדור קהלני, "הדבר הזה נעשה על-ידי אנשים שאיבדו את הרגישות לבני אדם, חוסר רגישות לשכול... עד לאן תגיע השנאה".
חבורת אדוני הארץ הנפלאים, מלח הארץ, יפי הבלורית הכסופה והטוהר הקדוש, אנא ממשו את זכותכם למחאה לגיטימית, הניפו דגלים - לא טנקים, השמיעו קולכם - לא באמצעות פרוטזה, שאגו את זעמכם - לא מפיו של האריה מתל חי, העמיקו את מחאתכם - לא באמצעות צוללות ישנות במוזאונים ימיים, הגביהו בהתבצרותכם לא במטוס גנוב ממוזאון חצרים, הניחו למתים, הניחו לנופלים, הניחו למשפחות השכולות, הניחו לצה"ל", אנא אל תעלו את צה"ל על משאית ושעטו עימו ללב המחלוקת הפוליטית. תנו לצה"ל לנצח, אל תנצחו אותו.
ואחרי כל הנכתב, שערו בנפשכם מה היה קורה לו הפעילים הפוליטיים, סרבני קבלת תוצאות הבחירות הנעטפים בגלימת הדמוקרטיה, היו מבצעים פרומיל ממעשה הגניבות הללו.