בערוץ 11, לפני ימים אחדים שודר שוב ראיון עם אהרן ברק. הראיון נערך על-ידי רוני קובן וצוות עוזרים. לדאבוני נפלו בו פגמים רבים.
אהרן ברק גרר את ישראל אל אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה הקצרה שלה. הכשלון שלו טוטאלי. הוא כשל בבחירת האנשים לתפקידים בכירים, כאשר העדיף מקורבים/ות, על פני אלה המוכשרים. הוא כשל בבחירת אשתו לתפקיד סגן ראש ביה"ד לעבודה, כאשר איים בהתפטרות אם לא ייכנעו לתביעתו. בהמשך התבררה בחירתו זו ככשלון (ומי שילם את מלוא המחיר בגין כשלי השיפוט דאז? - אזרחים שנזקקו לעזרת המשפט ויצאו קרחים מכאן ומכאן, ביניהם אחד התובעים שתיקו לא נמצא במשך 24 שנים). ולא נמשיך ונפרט כאן.
הוא טעה בבחירת תלמידתו לשעבר, דורית ביניש, לכהונה בביהמ"ש העליון ומאוחר יותר גם פעל לסלילת דרכה לנשיאות, למרות שופטים שהתנגדו וטעמיהם עמהם. "אנחנו משפחה", טען וחיזק בכך את התהליך החונטאי לתפארת הגילדה שרומם וטיפח. ו"יש לה אג'נדה. היא מנועה מלהסתפח אלינו", הטיח בתומכי פרופ' רות גביזון (מטיאור בזכות עצמו במערכת המשפט). אלה היו שיאיו של מהלך דיקטטורי מחושב, אותם ביצע ברק, בקור רוח ובשיטתיות של איש ציבור, המשליט את מרותו על הציבור כולו, גם ביטוי של שליטה בנתונים למרותו, כ"משפחה".
אבל יש עוד סיפור שצלל לתהום הנשייה של השנים האחרונות ולצערי קובן נמנע מלגעת בו. והוא הסיפור על כינוס "כרמים", ע"ש המלון בקריית ענבים, בו נאספו יועמשי"ם ומשפטנים, מכל קצוות הארץ, במצוות היועמ"ש דאז, אבישי מנדלבליט.
כנס זה (1.1.2019), היה אמור לחרוץ את גורלו של ראש ממשלה בישראל, בנימין נתניהו. הוא התקיים תחת אמירתו הנוקבת של ברק: "נקווה שהוא (אביחי מנדלבליט) לא יאכזב אותי..." משום שמטרתו של ברק הייתה ברורה: על היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד רה"מ (שאלמלי כן לשם מה כונס?).
כינוס כרמים: האח הגדול - ג'ורג' אורוול - 1984 בראיה היסטורית, התברר הכינוס, כאירוע התואם את הגותו של ג'ורג' אורוול (האח הגדול 1984), בה מתוארת מציאות דיסטופית עתידית, במערכת המשפט הנאורה שלנו בשנים הבאות.
הכינוס והגשת כתב האישום נגד נתניהו היו כה חשובים לברק, עד כי טרח לגרור את כסאו (בעובדה!), מן השוליים האחוריים בירכתי האולם, עד למרגלות הבמה, עליה ישבו המשפטנים הדגולים, שהגיעו מכל קצוות הארץ, להשמיע את גזר דינם. הוא התרחש בעוד ברק צופה אליהם ועליהם עין בעיין ומקרוב ולא מרפה.
האירוע הזה נחבא מידיעת הציבור ומתשומת הלב הראויה אליו אולי בשל השלכותיו מרחיקות הלכת. אולי משום נטייתה של התקשורת להצניע אירועים, שיש בהם פוטנציאל של ביקורת כלפי המערכת המשפטית. אבל בעצם היותו ובמהותו הבסיסית, האם איננו מבטא את מהות האמור בספרו האלמותי של ג'ורג' אורוול "האח הגדול 1984"?
חזיון כזה לא נראה מעולם בארץ. המהלך הזה, היה נמנע, אילולי הומרץ היועמ"ש על-ידי ברק, ובוודאי בכל הקשור להגשת כתב האישום נגד נתניהו. במועד ההוא ברק כבר גמלאי, הוא היה מצוי שנים רבות מחוץ למערכת. אין הוא נושא בתואר כלשהו מטעמה. אבל הוא כן ניחן בהשפעה מאגית מתמשכת עליה, אותה הוא מנצל לרעה כפי שהתברר כאן.
לימים התברר אותו כנס כאביו מולידו של צעד משפטי מסוג חדש ואחר, שתוצאותיו מי ישורן, הוא הולך ומתברר יותר ויותר כסוג חדש של משפט דרייפוס, שלו משמעות מופלגת, הרחק מעבר לעניין עצמו. כל זאת לדאבון לבם של רבים מתושבי המדינה, וכפי שהתברר מתוצאות הבחירות האחרונות, כאשר למעלה מ-2,200,000 איש ואשה, רצו בנתניהו כראש ממשלה.
בדיעבד, גם משפטו הנוכחי של נתניהו נראה היום כלקוח מעולם הדמיון בשל עדויותיהם של עדי התביעה שהפכו להיות במהלך עדותם ל... עדי הגנה. כך נתגלה מהלך מרחיק לכת וקצר ראות זה, הגשת כתב אישום, שהולדתו באותו כנס ובהשראתו של ברק, כאסון היסטורי.
יש סיפורים אחרים ואלה עוסקים בנדל"ן שצבר (או לא), ברק, לכאורה. אני עצמי נוטה לכפור בסיפור הזה, אבל בראיון האמור הוא עצמו הזכיר את הדיבורים על כי כאילו בבעלותו 18 דירות, בהכחשה כמובן. חברים למדיה שאלו לא אחת את השאלה אם הדבר קרה (אם אכן קרה), בעזרת קשריו הטובים עם עולם המשפט ועם המוציאים לפועל (שופטים), של פסקי דין הקשורים לכינוסי נכסים. עניין זה טעון בדיקה.
האיש שילב בראיון ארשת של תמימות ("יש לי חצי דירה")... לא יכולתי להימנע מלשאול את עצמי האם מישהו קונה אמירה זאת? הרי ברור וידוע כי בשלבים מסוימים של מסלולי תעסוקותיו המגוונות, הוא הועסק במספר אוניברסיטאות, בתל אביב, בהרצליה (רייכמן), ובייל בארה"ב. האם מכולן הוא מקבל פנסיות? אינני יודע, אולם ממשרתו כנשיא ביהמ"ש העליון, בוודאי שכן. לכן ברור שעני הוא לא.
בראיון האמור ברק שילב ביזוי עמוק לממשל דמוקרטי, עם צורת ביטוי מעודנת כביכול, המסתירה אישיות תאבת כוח ושלטון. חבל שלראיונות אתו שולחים אנשים שכוחם בתחום זה הוא ברפיסותם המכוונת, והיא "מעלתם" כביכול.