חקירות משטרה בעיתיות לאחר שלוש שנים חזר עו"ד אלי שוורץ למועדון "גמלאי אל על בשרון" (הרצליה) להרצאת המשך להרצאתו הקודמת:
"קשיים בתיק 4000".
במפגש שנערך בשבוע שעבר, פרש שוורץ לפני קהל השומעים את הסבריו ונימוקיו כפי שהוא מבין אותם (על-פי תקדימים קודמים) על הליקויים ועודף המוטיבציה של חוקרי המשטרה מול עדי המדינה והעדים האחרים. לדבריו, הופעלו על העדים בתיקי נתניהו לחצים כבדים אשר חרגו לעתים מגבולותיה של חקירה משטרתית מקובלת. לדוגמה מביא שוורץ את המפגש בין שאול אלוביץ ובנו, והשיחה ביניהם להחלפת העורך הדין.
דוגמה נוספת בעייתית היא מול ניר חפץ והאיום של החוקרים שבני משפחתו יוקיעו אותו מקרבם. שוורץ: "לגיטימי לומר לעד כי הוא צפוי לרצות עונש מאסר בפועל בגין מעשיו. לגיטימי לומר לו כי משפחתו עלולה לסבול מכך. אולם, יש קושי רב בלגיטימיות של אמירות כגון: 'יש סבירות גבוהה כי ילדיך ואשתך ינתקו אתך את הקשר'. תתכבד המשטרה ותציג מחקר אמפירי ממנו עולה כי קיימת סבירות גבוהה כי משפחתו של נחקר הנחשד בפלילים תנתק אתו את הקשר אם לא ישתף פעולה עם החוקרים. אמירות אלה אינן ראויות להשקפתי, היות שמטרתן העיקרית הייתה לשבור את רוחו של הנחקר".
אכיפה בררנית וסלקטיבית עו"ד אליהו שוורץ מומחה למשפט פלילי, כיהן בעבר כראש תחום פלילי בפרקליטות. במהלך 26 שנות עבודתו בפרקליטות טיפל במספר פרשות בולטות כמו: התיק כנגד שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ותיק השוחד כנגד הרב פינטו. כן טיפל בתיק החקירה של ח"כ בוז'י הרצוג, תיק השוחד של ראש עיריית בת-ים, תיק הרצח של ענבל עמרם ז"ל, הפיגוע החבלני בקפה ביאליק והתאונה הקטלנית של עו"ד אביגדור קלגסבלד. בהקדמה להרצאתו ציין שוורץ כי הוא נשאל רבות האם הרצאה היא בעד ביבי או נגדו. "התשובה היא פשוטה. אני מנסה להציג תיק מורכב באופן אובייקטיבי, ובעיקר האם קמה לנתניהו טענה להגנה מן הצדק באופן חלקי ומה הסיכוי שתתקבל הטענה לאכיפה בררנית וסלקטיבית".
דוגמאות לאכיפה בררנית מובאות על-ידי שוורץ בחקירתם של ארנון מילצ'ן ואילן ישועה כחקירה פתוחה ולא באזהרה. לדבריו, החוקרים בשלב ההתחלתי של חקירותיהם של עדים אלו, יכלו להבין מהראיות, וגם מתחילת דבריהם של העדים, כי קיימת אפשרות סבירה שמילצ'ן וישועה יפלילו עצמם. ההימנעות מלהזהירם בשלב זה אפשרה להם להעיד באופן חופשי, אבל הדבר גרם לכך שקיים קושי רב לעשות שימוש בעדויות אלה כנגדם.
הערכה-זיכוי חלקי בדבריו לקהל מסייג שוורץ את הדברים, ובסיוע מצגת לפסקי דין תקדימים, הוא מצין כי לא הכל שחור או לבן בהכרעה משפטית. "לי אין ספק שהיו פגמים מהותיים בחקירה. עדיין הסיכוי שזה יוביל לזיכוי מלא מסיבת הגנה מן הצדק, אינו גבוה, אלא נמוך".
שוורץ מביא דוגמאות מתיקי 2000 ו-4000 שנתניהו פעל בניגוד עניינים מובהק. ייתכן כי בגלל סיבות אלו נתניהו שקל עסקת טעון. שוורץ: "שאלת האיזון בין האינטרסים המתנגשים וההכרעה האם נאשם זכאי ליהנות באופן מלא או חלקי, מ'הגנה מן הצדק', הינה מורכבת. בסיכומם של דברים, נראה כי ההכרעה תיעשה על בסיס שני פרמטרים מרכזיים: האם החקירה המשטרתית בכללותה לא הייתה הוגנת, ומה מידת הסטייה מהכללים של חקירה הוגנת. מידת השפעתם של פגמים אלה תיבחן על כלל הראיות אשר נאספו, ואני מעריך שבית המשפט יקבל חלקית את טענת ההגנה מן הצדק, והדבר יכול להשפיע חלקית, ואולי אף באופן משמעותי על העונש אם תהיה הרשעה".
