האם הסיוע יגיע מירושלים? השחקן השני בזירה הזו, של תעשיית ההיי-טק ובמיוחד של הסטארט-אפים, הוא הממשלה. כמו נשיא ארצות הברית,
ג'ו ביידן, גם ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, וכן שר האוצר,
בצלאל סמוטריץ', ושר החדשנות, המדע והטכנולוגיה,
אופיר אקוניס מיהרו לפרסם הודעות הרגעה והבטיחו שאם יהיה צורך, הממשלות תעזורנה לחברות. ההצהרות האלה הן ביטוי של מדיניות עקרונית של ממשלות ישראל, שלפיה כאשר יש כשל שוק או משבר עולמי, המדינה נכנסת לתמונה ובוחנת אפשרויות לסייע.
הזרוע הישירה של הממשלה שמטפלת בחברות הצעירות היא רשות החדשנות. אלה החברות שכאשר מדברים על היערכות לסיוע לענף בעקבות קריסת הבנקים, מתכוונים אליהן. החברות האלה הן השכבה הכי רגישה של ההיי-טק, ולו בשל העובדה שרבות מהן נמצאות בשלבי השקעות מוקדמים, חלק גדול מהן בשלב הפרה-סיד. גם ככה קשה להן לגייס כספים - עכשיו זה יהיה קשה שבעתיים.
היו צייצנים זריזים שמיהרו לשמוח לאיד ולטעון שמנהלי חברות ההיי-טק הישראליות הפסידו כספים שהעבירו לאותם בנקים לאחר שהוציאו אותם מישראל. כמובן שזו שטות מוחלטת, שכן בנקים תמיד נתונים לסכנת קריסה. ואם כבר מדברים על ישראל, הרי שאי יציבות משטרית ומשפטית מסוכנת לבנקים המקומיים יש כאן היבט נוסף, שהוא בגדר "חולי" עתיק יומין בהיי-טק: המשקיעים המוסדיים, שמחזיקים מיליארדי שקלים מכספי החסכונות שלנו, עדיין יעדיפו להשקיע בנדל"ן מאשר בענף הטכנולוגיה, שמוגדר כענף ברמת סיכון גבוהה. זאת, על-אף שבמהלך השנים נעשו לא מעט שינויים רגולטוריים על-מנת להקל על אותם מוסדות להשקיע יותר בהיי-טק. במקרים רבים, ההחלטה של המוסדיים שלא להשקיע בתעשיית הטק, או להשקיע בה מעט, היא תוצר של העובדה שאין להם כוח אדם מתאים, שמסוגל לבחון השקעות בענף. רשות החדשנות הציעה להם בזמנו לסייע בגיוס אנשים כאלה, אבל זה לא שינה את המצב. התוצאה היא החשיפה הגדולה יותר של חברות ישראליות צעירות לבנקים בחו"ל.
הזדמנות לשינוי כמו בכל משבר, גם הפעם יש הזדמנות לשינוי. תתפלאו לשמוע, אבל השינוי כבר קורה: השבוע פורסם שזרועות השקעה של בנקים גדולים במדינה מיהרו להציע לחברות ההיי-טק שנחשפו לשני הבנקים הקורסים בארצות הברית סיוע כספי בדמות הלוואות והשקעות שונות, כדי לחלץ אותן מסכנה מיידית. יותר מזה, התפתח סוג של תחרות בין הבנקים על החברות האלה, ויש מצב טוב שהתוצאה של זה תהיה שהסטארט-אפים לא יהיו חייבים להיות תלויים במימון של קרנות הון-סיכון שהכסף שלהן נמצא בבנקים בחו"ל.
אם זה אכן יקרה, זה יסייע לגידול בצמיחה של הענף. יותר השקעות בחברות צעירות לא רק מכניסות יותר דולרים לישראל, אלא גם מספקות תעסוקה לעוד סטארט-אפיסטים, ולא רק, אלא גם במגזרים אחרים במשק.
לסיום, אי-אפשר לפסוח על המחאה נגד המהפכה המשפטית. מיד לאחר הפרסום על-אודות קריסת
SVB ו-
Signature, היו צייצנים זריזים שמיהרו לשמוח לאיד ולטעון שמנהלי חברות ההיי-טק הישראליות הפסידו כספים שהעבירו לאותם בנקים לאחר שהוציאו אותם מישראל. כמובן שזו שטות מוחלטת, שכן בנקים תמיד נתונים לסכנת קריסה. ואם כבר מדברים על ישראל, הרי שאי יציבות משטרית ומשפטית מסוכנת לבנקים המקומיים. מה שבטוח הוא שהגיע הזמן שהמוסדות הפיננסיים בארץ יאמינו גם הם בהיי-טק וישקיען בו.
