הרעיון של הזזת מחוגי השעון פעמיים בשנה לצורך חיסכון באנרגיה נולד אי-שם בסוף המאה ה-19 ואומץ בפועל לראשונה כאמצעי חירום בזמן מלחמת העולם הראשונה. מדינות רבות אימצו מאז את הרעיון, חלקן עשורים רבים מאוחר יותר, אך רבות גם ויתרו עליו בהמשך. נכון להיום, רוב מדינות העולם אינן מזיזות מחוגים פעמיים בשנה. בישראל, שעון הקיץ הונהג לסירוגין לאורך רוב שנות קיומה של המדינה. הגיע הזמן להפסיק עם זה. מה בעצם רע בלחסוך אנרגיה? אין שום דבר רע בחיסכון לכשעצמו, כמובן. הבעיה היא בכך שהחיסכון אינו משמעותי, ויש לו מחיר: החלק הנראה לעין, אך גם הפחות חשוב, הוא הטירחה שבעצם הזזת המחוגים פעמיים בשנה. אומנם כל הטרחה של הציבור שלא לצורך חיוני בידי הממשלה אמורה להיות פסולה, אך אפשר להבין את מי שמוכן לסבול זאת לצורך חיסכון. אלא שזה רחוק מלהיות המחיר המלא. ביום שלאחר כל שינוי תמיד ישנם אנשים המאחרים לעבודה עקב בלבול, מה שמטבע הדברים פוגע ביצרנות; ביום הראשון לשעון הקיץ אף קיים סיכון מוגבר לתאונות דרכים ותאונות עבודה מפאת מחסור בשעות שינה עקב קיצור משך הלילה בשעה. אם הבעיה היא בהזזת המחוגים, למה לא לעבור לשעון קיץ למשך כל השנה? רעיון זה אכן עלה לדיון פעמים רבות ואף יושם בפועל במדינות מסוימות; חלקן עדיין מיישמות אותו. התוצאה היא עליה בהפרעות שינה ובעיות רפואיות אחרות ואף בתאונות דרכים כיוון שהמשמעות המעשית של שעון קיץ במהלך החורף היא שרוב הציבור נדרש לצאת מהבית לפני הזריחה באופן יומיומי. חיים לפי השעון הטבעי, לפיו השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים בצהרי היום בדיוק (או קרוב לכך ככל הניתן) הם העדיפים לאדם. כיוון שהן שעון החורף והן שעון הקיץ אינם מייצגים במדויק את השעון הטבעי בישראל, הפתרון האידאלי הוא אימוץ שעון ביניים (גריניץ' +2.5) למשך כל השנה. אין שום דבר קדוש בהפרש שעות שלם מגריניץ' ועובדה היא שישנן מספר מדינות בעולם שבחרו בדרך זו. עם זאת, ככל שישנה העדפה (מסיבות כלכליות) להפרש שעות שלם מול מדינות אירופה, עדיף לבחור בשעון חורף למשך כל השנה בהיותו קרוב יותר לשעון הטבעי. ואולי בכל-זאת התועלת הכלכלית עולה על הנזקים? כאשר הופעל שעון הקיץ לראשונה לפני יותר ממאה שנה ייתכן שהתועלת הייתה גבוהה מהנזק: ראשית, השימוש העיקרי בחשמל היה לצרכי תאורה והנורות הזמינות היחידות היו נורות ליבון בעלות יעילות אנרגטית נמוכה, מצב שאיפשר לשעון הקיץ ליצור חיסכון שאינו זניח; שנית, רוב מוחלט מהציבור לא נהג ברכב מנועי בדרכו לעבודה (ובכלל), מה שהפך את הסיכון המוגבר לתאונות דרכים לחסר משמעות כמעט; שלישית, ייצור החשמל באותה תקופה התבסס ברובו המוחלט על שריפת פחם, הידוע כדלק מזהם במיוחד, כך שכל הפחתה של השימוש בו יצרה תועלת משמעותית לבריאות הציבור, בעוד שכיום השימוש בפחם הצטמצם דרמטית ובישראל, למשל, רוב החשמל מיוצר באמצעות גז טבעי; רביעית, לרוב מוחלט מהציבור היה שעון אחד או שניים בלבד, כך שהטירחה שבהזזת המחוגים הייתה קטנה. היום, לעומת זאת, שעון הקיץ מייצר חיסכון קטן מאוד ובמקרים מסוימים אף ייתכן שאינו מייצר חיסכון כלל אלא רק מעביר את הצריכה משעה אחת לשעה אחרת ביממה. כבר בשנות ה-80 של המאה ה-20 היה ברור שהתועלת משעון הקיץ בישראל נמוכה וועדה בראשות השופט שרשבסקי המליצה שלא להפעילו; מחקר אוסטרלי מלפני כעשור וחצי אף מצא נזק קטן.