הנהגת ההורים הארצית הכריזה על יום שביתה שמתקיים היום (יום ד', 22.3.23) בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות במחאה על ההחלטה להחזיר את בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות החובה רבי המלל (אזרחות, היסטוריה, ספרות, מורשת ותנ"ך). אני מורה לאזרחות והיסטוריה ומחנך כיתה כבר 15 שנים, ואני תומך במחאה נגד מתווה הבגרויות החדש-ישן, גם אם אני מתנגד לשביתות. מתווה הבגרויות החדש מפחית אומנם את האחוז של הבחינות החיצוניות בשקלול הציון של התלמידים, אבל עדיין משאיר בחינה חיצונית שמחייבת שינון רב וכמות אדירה של חומר לימוד, ואל הבחינה הזאת נושאים עיניהם התלמידים, המורים ומנהלי בתי הספר. הבחינה הזאת נמצאת בראש סדר העדיפות ובאה על חשבון כל השאר. בחינוך הממלכתי יש שבעה מקצועות חובה (מתמטיקה, אנגלית, לשון, אזרחות, היסטוריה, ספרות ותנ"ך) ועוד שני מקצועות בחירה לפי מגמות (למרות שאפשר טכנית להסתפק במקצוע בחירה אחד). הבחינות החיצוניות מתבססות על שני פגמים גדולים: כמות אדירה של חומר לימוד ומבחן ללא חומר עזר. כל זה גורם ללמידה תחת לחץ גדול מאוד משום שצריך להספיק את כל החומר, וצריך גם לשנן אותו כדי לזכור בעל פה את הכול. מספר שעות הלימוד הוא בלתי נסבל עבור התלמידים. בנוסף, זה גורם ללחץ נפשי גדול, בעיקר אצל תלמידות רציניות. לשם המחשה, אני הגשתי למבחן בגרות חיצוני באזרחות שהתקיים לפני חודש וחצי. תלמידים של שתי כיתות למדו בימים מסוימים עד 17:00 ונדרשו לשנן הגדרות של כ-150 מושגים לבגרות. אם לא היינו לומדים עד 17:00, לא היינו מספיקים לעבור על כל חומר הלימוד. תלמידות מצטיינות אמרו לי שהן לא מצליחות לקלוט כמעט כלום בשעות האלה. אז מה עשינו בזה? היכן הלמידה המשמעותית שאני כל כך רוצה להעניק לתלמידיי? מצד שני, רפורמת המח"ר של שרת החינוך הקודמת, יפעת שאשא-ביטון, קבעה שארבעת המקצועות רבי המלל יהיו ללא בחינה חיצונית אלא יתבססו על עבודות חקר. דבר זה היה מציב את המקצועות האלה בתחתית סדר העדיפות של מנהלי בתי הספר שהיו לוקחים שעות ממקצועות אלה לטובת המקצועות שהולכים לבחינת בגרות חיצונית. גם התלמידים היו עושים אחד ועוד אחד ומקדישים את מאמציהם במקצועות של ההיבחנות החיצונית. בעיה נוספת היא שהיבחנות פנימית של בתי הספר גוררת מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לשיפור, עד שהתלמידים משיגים ציונים "משביעי רצון", וזה יוצר ציונים שלא משקפים את יכולות התלמידים ואת מידת הרצינות וההשקעה שלהם. אבל לא צריך לפסול את הרעיון הטוב בבסיס רפורמת המח"ר: עבודות חקר ולמידה משמעותית שיוצרות עניין ומפתחות מיומנויות חשיבה, חקר והבעה. אם כן, המתווה החדש של שר החינוך הנוכחי יואב קיש, והמתווה הקודם של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון יוצרים בעיות: (1) בחינה ללא חומר עזר שמחייבת שינון (2) כמות אדירה של חומר לימוד שמחייבת יותר מדי שעות לימוד (3) היבחנות פנים בית ספרית שנדחקת לשוליים (4) היבחנות פנים בית ספרית שמייצרת ציונים שלא משקפים את יכולות התלמידים ואת מידת ההשקעה שלהם.