מטבע הדברים האירועים בארץ שואבים את מרבית תשומת הלב, גם שלי, וזה מובן. אבל בינתיים העולם לא עומד מלכת כמובן. אנחנו מתקרבים לסוף מארס, והאוקראינים ממשיכים בהכנות קדחתניות למתקפת נגד משמעותית ורחבה נגד הצבא הרוסי - צבא אוקראינה ממשיך לקלוט את המערכות והציוד שסיפק לו המערב הוא גם מקבל מטוסי קרב נוספים מדגם "מיג 29" ממדינות כמו פולין וסלובקיה, שיתרונם הגדול הוא שאפשר להפעילם מיד שכן מטוסים כאלה כבר טסים ופעילים בחיל-האוויר האוקראיני. אבל לא פחות חשוב, כנראה יותר - האוקראינים מתחילים לקלוט את טנקי ה"לאופרד" הגרמנים, כמו גם מאות נגמ"שים מתוצרת מערבית (מארה"ב, צרפת וגרמניה) - הכלים הללו קריטיים בכל מתקפת נגד בגלל השילוב בין יכולת נשיאת חיילים, עבירות גבוהה, מיגון איכותי וכוח אש מובנה. ביחד עם הטנקים ומערכות הארטיליריה שמקבלת אוקראינה יש פה פוטנציאל גבוה למתקפת נגד עוצמתית, אם הכוחות יופעלו נכון כמובן. בגרמניה ובבריטניה נמשכות בינתיים ההדרכות והאימונים בשטח כיצד להפעיל מתקפה משולבת ומתואמת של שריון, חי"ר, ארטילירה ותמיכה אווירית ברמות גדוד וחטיבה - אלמנטים שיהיו קריטיים להצלחת מתקפת הנגד. מהצד הרוסי מקבלים דיווחים שרוסיה מעבירה לאזור החזית טנקים בני שישים מדגמים מיושנים. הדבר מעיד כמובן על היקף האבידות העצומות של הרוסים עד עתה. הרוסים מתמודדים עם מצב של "שמיכה קצרה" מבחינת כוח אדם לוחם, ומשום שמדובר בחזית בת 1,500 ק"מ, עליהם להחליט היכן למקד את מאמץ ההגנה, בעודם מקיזים את דמם כבר חודשים ארוכים על אזור העיר בחמוט וסביבתה במחוז דונצק. הנשיא זלנסקי התראיין לתקשורת היפנית, ואמר שם בין השאר שצבא אוקראינה אינו יכול עדיין לפתוח במתקפת נגד בגלל מחסור בנשק. הוא ציין כי נפח התחמושת שבו משתמש הצד הרוסי ביום גדול פי שלושה מזה האוקראיני. הוא הדגיש כי אוקראינה לא יכולה ולא תשלח חיילים למתקפה בלי מספיק כלי נשק מתאימים. לדבריו עדיין לא נקבעה שום שיחה בינו לבין הנשיא הסיני שי ג׳ינפינג לאחר ביקורו של האחרון במוסקבה, אך ממילא בעת הזו לא מתקיימים שום תנאים לקיומו של מו"מ כזה. ואילו דימיטרי מדבדב, לשעבר נשיאה וראש ממשלתה של רוסיה וכיום סגן ראש "המועצה לביטחון" ציין כי רוסיה מתכוננת למתקפת הנגד האוקראינית. השבוע הוא כינס את "הוועדה הצבאית-תעשייתית" - הגוף שאחראי על הייצור התעשייתי-צבאי- ביטחוני ומצא דרך להעניק להם "השראה": הוא קרא להם חלקים מתוך מברק מפורסם של סטאלין מספטמבר 1941, שדחק בהם, ולמעשה איים עליהם, לעמוד במכסות הייצור התעשייתי ביטחוני של מפעליהם, או שיטופלו. בקטע שציטט מדבדב ממברקו של סטלין נכתב בין השאר: "אני מבקש מכם למלא ביושר ובזמן הזמנות לאספקת גופי טנקים במפעל הטרקטורים בצ'ליאבינסק. עכשיו אני מבקש ומקווה שתמלאו את חובתכם כלפי המולדת. בעוד כמה ימים, אם תתבררו כמפירים את חובתכם כלפי המולדת, אתחיל לרסק אתכם כפושעים המזניחים את הכבוד והאינטרסים של מולדתם. אנחנו לא יכולים לסבול שהחיילים שלנו יסבלו בחזית ממחסור בטנקים, בזמן שאתם הרחק בעורף, נרגעים ולא עושים כלום". להפחיד?? מה פתאום! מדבדב התייחס למה שקרא כהוכחה לכך שהייצור לא יכול להיות מושלם, אך לדבריו, חובותיהם של מפעלי התעשיות הביטחוניןת במסגרת "המבצע הצבאי המיוחד" צריכות להיות מורכבות ממשימות של "עשרה ימים" ולא שנתיות: "עמיתים, אני רוצה שתשמעו אותי. וזכרו את דברי סטלין. כפי שאתם מבינים, התוצאות של פניות כאלה היו מרשימות למדי. ואם לא היו כאלה, אז אתם בעצמכם מבינים מה קרה". איום? מה פתאום איום?