X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
יד ושם [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
ואלה שמות
יסור נא כל אחד ואחת מאיתנו ליד ושם, אל מיצג ספר השמות, להרהר בזכרם של המיליונים שלא זכו, ולצאת משם מחוזקים במחשבה - לעולם לא עוד

זהו ספר, שרק שלושה עותקים ממנו מצויים בעולם. האחד באושוויץ, השני באו"ם בניו-יורק ועתה גם בירושלים, במוסד יד ושם. ספר השמות כינויו. למען האמת, המילה ספר קטנה עליו. מגמדת אותו. אפילו מוטה במקצת. זהו מיצג ענקי בן אלפי עמודים גדולים, בכל עמוד מאות שמות, משתרע לאורך כמה מטרים. למעלה מ-4.8 מיליון שמות מונצחים בו, טבוחי השואה, ומעט פרטים על כל אחד ואחת מהם. 4.8 מיליון יהודים מתוך ששת המיליונים. שמות המופיעים בסדר האלף-בית הלועזי. נאספו, נרשמו, במשך עשרות שנים. לפחות עוד כמיליון נרצחים טרם תועדו.
משתתפי אירוע ההשקה שהתקיים בשבוע שעבר, ובראשם נשיא המדינה, חשו מיד בתום הטקס בבית-הכנסת אל חדר המיצג, החלו לדפדף בו, לאתר שמות של קרובים. היו ביניהם ניצולי שואה קשישים, שחיפשו בשקיקה שמות של סבא, סבתא, אבא, אמא, אח, אחות, או מכרים אחרים. התרגשות עד דמעות ניכרה בעיניהם. האצבעות ננעצו בשמו של הקרוב, שאותו הם זוכרים או רק שמעו עליו. זיכרונות הציפו אותם.
כולם נרצחו רק על שום שהיו יהודים, "הגזע הנחות" בעיני הנאצים ומשתפי הפעולה עימם. מבצעי הפשע הגדול בהיסטוריה לא הבחינו בין עירונים לכפריים, בין אשכנזים לספרדים, בין צעירים למבוגרים, בין דתיים לחילונים. כולם היו יהודים - זה היה "פשעם". לא היו "פריווילגים" בין הטבוחים. אולי רק ב"רכבת קסטנר", האיש (יהודי!) שהציל כ-1,500 יהודים בעלי ייחוס וממון, במחיר הפקרת מאות-אלפי יהודי הונגריה שנשלחו אל מותם.
נוהגים לומר, כי מדינת ישראל קמה מאפר השואה, אבל תקומת העם היהודי בארצו הייתה בזכות הלחימה הנחושה של ארגוני המחתרות הלוחמות ובזכות ניצולי שואה שזכו להגיע לחוף מבטחים ולתרום ללחימה. על מה חלמו אחינו בגטאות, במחנות הריכוז וההשמדה, בטרם עלו במשרפות כעשן השמימה? אולי על הגורל היהודי המשותף, אולי על תחיית העם היהודי במולדתו ההיסטורית, ועל... נס שיצילם ברגע האחרון. אבל לא היה מי שיציל. מכונת ההשמדה הנאצית נבלמה רק ביום שבו ראשון חיילי הצבא האדום הרוסי נכנס למחנה אושוויץ. זה היה ב-1 בינואר 1945. היו מי שניסו להילחם, בידיעה שאין כל סיכוי להינצל, אבל לפחות לשמור על הכבוד היהודי ולהרוג כמה קלגסים נאצים. הבולט במרידות היה זה שהתחולל בגטו ורשה, ופרץ לפני שמונים שנה בדיוק, ב-19 באפריל 1943. לצד השואה הייתה הגבורה.
בטרם האסון רוב היהודים השתלבו שאננים בארצות גלותם, הזדהו עם המדינות שבהן חיו, התמזגו עם תרבותן, ולא פיללו שהאנטישמיות הכבויה תינצת ותכלה את הקהילות בעיקר במזרח אירופה ורוסיה. מדינת ישראל הייתה קמה בכל מקרה, אבל אלמלא אובדן ששת המיליונים, עוצמתה, איתנותה, היו מבוססות פי כמה.
אכן, ספר השמות, אבל גם ספר האשמות, כפי שגדעון האוזנר הטיח בצורר הנאצי אייכמן, ספר של מיליוני שמות, עדים שתוקים לפשע הנורא ביותר בתולדות האנושות. גם ספר האשמות נגדנו, שזכינו להיוולד ולחיות במדינת היהודים המשגשגת והשסועה, כאילו הדבר מובן מאליו. בדפדנו בדפי הזיכרון האלה, במציאת שמותיהם של סבותינו וסבינו, התעצמה בלב התמיהה, הכיצד זה אנו במו ידינו וסיכלותנו מסכנים את עצם קיומנו העצמאי, בגלל מחלוקות פעוטות-ביחס, שניתן לפותרן, בגלל חילוקי דעות המתגמדים מול האתגרים שלפנינו, ומול זיכרון השואה וזכר אחינו שלא זכו. לו מי מהם שיכלו לזעוק מהדפים, לבטח היו מטיחים בנו, צאצאיהם: תגידו, השתגעתם? שיבושים והפגנות מימין ומשמאל שעוצרים את החיים? דיבורים חסרי אחריות על מלחמת אחים, חורבן בית שלישי? וכי אינכם מודעים לטוב ולנפלא שנפל בחלקכם, לחיות במדינה עצמאית, להגשים חלום הדורות?
חג העצמאות בפתח. שבעים-וחמש שנות העצמאות הראשונות, ולפני כן שני ימי הזיכרון: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ישראל עומדת במבחן גורלי. האם המחלוקות המשסעות יגלשו גם לימים קדושים אלה? לבתי העלמין? ושמא ימי זיכרון אלה יגרמו לכל חלקי העם להתעשת, לשמור על פרופורציות במחלוקות הלגיטימיות? ואולי יקרה הנס המיוחל, הממשלה לא תכפה בכוחניות את תוכניותיה, האופוזיציה תשלים סוף-סוף עם ההכרעה הדמוקרטית?
אלה ימים של חשבון-נפש לכולנו. ימי התייחדות עם קורבנות השואה ועם טובי לוחמינו. על אויבינו, הלוטשים עיניים בסיפוק למראה המתרחש בתוככי ישראל - נתגבר. האם גם נדע לשלוט ביצרינו, לדכא רגשי שנאה, לחזור למסלול של חיים משותפים, בנייה, שגשוג, קליטת עליה, ושמירה על גבולות המחלוקת, תהיה מרה ככל שיהיה? יסור נא כל אחד ואחת מאיתנו ליד ושם, אל מיצג ספר השמות, להרהר בזכרם של המיליונים שלא זכו, ולצאת משם מחוזקים במחשבה - לעולם לא עוד.

תאריך:  04/04/2023   |   עודכן:  04/04/2023
+"והשיב לב אבות על בנים"
14:05 04/04/23  |  יוסף גערליצקי   |   לרשימה המלאה

היטב העובדה המעניינת שבכל ענייני חג הפסח מודגש מאוד הקשר בין אבות ובנים  ▪  ההגדה של פסח בנויה על מצוות "והגדת לבנך", "והיה כי ישאלך בנך", אלו ארבע הקושיות, שכל ההגדה בנויה עליהן

מה נשתנה [צילום: ציור: הגדת קופנהאגן]
+הגדת בן-גוריון
13:49 04/04/23  |  מנחם רהט   |   לרשימה המלאה

בהגדה פרטית שחיבר הזקן חצי שנה לפני מלחמת סיני, הוא ניבא במדויק את מהלכיה ואת סיומה בגירוש המצרים מסיני  ▪  האיש והאגדה

יהודי קטן קומה וענק המעש [צילום: הנס פין/לע"מ]
+ההפטרה לפרשת "כי תשא"
11:05 04/04/23  |  איתן קלינסקי   |   לרשימה המלאה

כואב לי, שבספר הספרים היקר לי, כמו שהוא יקר לכל יהודי, אנחנו עדים לענישה לא חינוכית, שעלתה על שרטון מדמם בחייהם בני אדם, שכל חטאם הוא, שהם שגו בתפיסתם הדתית

דמות רבת קסם [צילום: גוסטב דורה]
+כשהמטס יחלוף מעל ראשי
10:42 04/04/23  |  עמנואל בן-סבו   |   לרשימה המלאה

זהו הזמן לשינוי היסטורי יסודי, אמיתי, שינוי שלא נעשה מעולם גם על-ידי ממשלות לאומיות שבחרו להניח חבישה מזדמנת על פצעים מדממים שלא יגלידו לעולם

לא אמתין למטס [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות חגים ומועדים
עמנואל בן-סבו
זהו ליל הסדר התשעי בו תסב משפחתו של הקצין הדר גולדין לשולחן החג ומליבה הקרוע תתפרץ רק שאלה אחת - מתי? מתי תוחזר גופתו וגופת חברו אורון שאול מידי חוטפיהם בעזה
עידן יוסף
כ-82% מהישראלים מגיעים לקנייה עם רשימה מסודרת    כ-31% מפצלים את סל הקניות שלהם ליותר מרשת אחת    כ-76% מהנשאלים השיבו כי ישנו את אופן הבילוי בחג עקב עליות המחירים
צבי גיל
עכשיו העולם את הסיפור מכיר    איך הוכחנו שאין אנו מיעוט    טיפלנו בסמוטריץ' ובן-גביר    ואיתם ברפורמה והשיפוט
איתן קלינסקי
כשאנחנו נחגוג את חג הפסח עלינו להיות גאים וזקופי קומה, שבשפתנו, בשפה העברית, נוסח הצעד הראשון בחברה האנושית למניעת עבדות עולם של אדם
עמנואל בן-סבו
דווקא רגע טרם התקדש הימים הממלכתיים החשובים, ימי השואה והגבורה, ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחללי הטרור ויום העצמאות, דווקא בעשרת ימי התקומה, ראוי היה שיתייצבו אל מול פני האומה נבחרי העם ובפיהם הבטחה אחת, מדינה אחת, עם אחד, גורל אחד
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il