ח"כ אבי מעוז הוא אדם בעל תפיסת עולם מורכבת, עמוקה, השקפה שאינה מקובלת על חלק מהעם, כמעט כמו ההשקפות המורכבות אצל רוב בני האדם. ח"כ אבי מעוז "זכה" להיות מובל ברחובה של עיר כשזפת רותחת על ראשו ונוצות על גופו, בלי יכולת לבקש בקשה אחרונה, טרם שיועלה על המוקד בכיכר העיר, על-ידי בית דין שדה של שופטים ציבוריים.
מיום בחירתו לכנסת ישראל, אבי מעוז הוצב על המטרה, ההמון הוזמן להגיע אל כיכר האש, להסתובב סביב המוקד עליו הועלה הדמון הנבער והחשוך הזה. רובם המכריע של תוקפי ח"כ מעוז צבעו אותו בצבע שחור משחור, הניחו לראשו זר קוצים של שונא נשים ובעלי נטיות הפוכות, קיבעו את דמותו ביתדות של גזען, קיצוני ושונא אדם.
עוד טרם שניהלו עימו דיון ערכי בודד, דיון עמוק, טרם ששמעו את עמדותיו, טרם שניסו לשמוע אותו מדבר על ערכיו, נפלה ההכרעה. היה לא תהיה, עם איש האופל המסוכן אין שיג ואין שיח, יש רק החרמה, מלחמה, מאבק, מסע צלב ציבורי. כי כך צריך לנהוג עם איש האופל הנבער, החשוך והפרימיטיבי. אם דפוס התנהלות זה מזכיר אירועים דומים של החרמות, מסע דה-לגיטימציה, הפצת הכפשות וארס בלתי פוסק המטופטף ממספר מוקדי השפעה באופן מתוזמן, הרי זו השיטה.
ח"כ מעוז "זכה" לאי התייחסות סבירה בין בני תרבות, בעקבות "טיפול" מתנגדיו הפוליטיים, אשר בחרו להכתירו כאימת הפרוגרסיביים, כמפלצת, ולכן ראוי היה לבצע בו חדשים לבקרים רצח אופי, להפוך את עמדותיו לסכנה הגדולה ביקום, לבצע בדמותו דמוניזציה ציבורית, לזרוע אימה ופחד בקרב מורים, מנהלים, הורים והמחנכים, שהאמינו למסיתים כי הנה מגיע האיש הרע והנורא.
השבוע נזכרתי בח"כ אבי מעוז, אשר חלק מאמירותיו, מפעולותיו ומהשקפותיו, אינן עולות בקנה אחד עם ערכיי והשקפתי, בעקבות שיחות טלפון ומפגש עם הורים לתלמידי כיתה ז' בבית ספר ממלכתי, בית ספר המלמד לימודי ליבה. ההורים, הצוות החינוכי והילדים היו נסערים, מזועזעים וחשים מרומים, כל ההורים, מדגיש שוב, כל ההורים של תלמידי כיתה ז', הביעו שאט נפש וזעזוע עמוק מהסרטונים והתמונות שקיבלו מילדיהם ההמומים והנבוכים אשר נחשפו בעל כורחם למיצג ארוך שהתרחש מול עיניהם, מיצג בו חזו בתדהמה במסגרת סיור העשרה של כיתת מגמת תיאטרון.
ההורים שפשפו עיניהם מול הסרטונים, אשר צולמו מזוויות שונות. במרכז הבמה, שני בחורים צעירים שוכבים לבושים בבגדיהם, אחד על ביטנו של השני, משתגלים, מתנשקים ומבצעים תנועות של אקט מיני לעיניהם הפעורות של תלמידי מגמת אומנות, אשר איש לא הכין אותם למראות מסוג זה. ההורים הנסערים, הורים חילוניים למהדרין, ממלכתיים לעילא ולעילא, מתקדמים, ליברלים, בוגרי לימודי ליבה, הביעו זעמם וכעסם על מה שכינו "הונאת ההורים והילדים" ובהם מי שראו ב" מיצג", מופע של הטרדה מינית, מיזם של פורנוגרפיה, התבהמות בפרהסיה.
הצוות החינוכי הבהיר כי לא העלה בדעתו שהתלמידים הצעירים ייחשפו ל"מיצג" מסוג זה והביעו צערם בפני ההורים הזועמים והתלמידים הנבוכים. ההורים הבהירו כי לו היו מתבקשים לאשר חשיפה מסוג זה הרי שהיו מתנגדים בכל ישותם שילדיהם ייחשפו ל"מיצג" מיני זה שהתרחש דקות ארוכות על הבמה. ההורים הדגישו כי קצפם יצא לא בגלל זהות מבצעי האקט המיני אלא בשל מעשה הפורנוגרפיה בפרהסיה הציבורית.
ההורים שבו והדגישו בשיחות עימי, כי מינם של מתני האהבים על הבמה, בפרהסיה, אינו רלוונטי לעוצמת הזעזוע, הבהירו כי תגובתם הייתה זהה לחלוטין גם אם היה מדובר באקט מיני של בחור ובחורה.
ח"כ אבי מעוז, אינו כוס התה של מרבית הורי ומורי תלמידי כיתה ז' המזועזעים, ברם, נדמה כי גם הם היו יותר ממאושרים ובטוחים לו ידעו שיש גורם אחראי הבוחן את התכנים, את המסרים, כפי שמבקש ח"כ מעוז לעשות. אחרי האש והגופרית, שהפעילו בארסיות גורמים פוליטיים ובעלי אג'נדות ממומנות על-ידי ממשלות וקרנות זרות, כדאי להקשיב לתוכנית של ח"כ אבי מעוז. לא חושך, לא צנזורה, לא אפרטהייד מחשבתי, רק רצון לשמור על נפשם של מי שהוריהם מסרבים להיות חותמת גומי לכל גחמה או טירוף פרוגרסיבי.
ראוי לבחון ברצינות ולא מפוזיציה, את הצעתו של ח"כ אבי מעוז בהסדרת הזמן המתאים לחשיפת תלמידים לסוגיות מגדר, את כוונתו של ח"כ מעוז, לבדוק כל תוכנית טרם אישורה והגעתה אל התלמידים, הצגת התוכניות בפני ההורים ורק אז להחליט האם ראוי ונכון שילדם ייחשף בעת הזאת לתוכנית זו אם לאו. אירוע תלמידי מגמת תיאטרון, מכיתה ז', היא שיעור אמיתי לא בסגנון "להרוג את הג'ינג'ים", כי אם אירוע שגרם לשיברון לב להורים, לצוות ולתלמידים, אשר נאלצו לצפות בהצגה שלא שאלו אותם אם הם מוכנים להיות בה ניצבים.