במרכז הארץ בשטחי יהודה ושומרון חיה אוכלוסייה פלשתינית בערים גדולות כמו שכם, ג'נין, חברון, ירושלים המזרחית וכן במספר לא קטן של כפרים. אני נמנע מלהיכנס לנושא של מספר התושבים הפלשתינים ביהודה ובשומרון וגם לא במספרם בשטח c. אין חולק שקיימת בעיית צפיפות רבה של מבנים למגורים באזורי יהודה ושומרון. יתרה מזאת יש מחסור גדול במבני מגורים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. כן קיים קושי גדול בהשגת התרי בנייה בעיקר למשפחות של זוגות צעירים, שיצאו לדרך חדשה של בניית חיים והרחבת התא המשפחתי.
המשפחות הפלשתיניות, החיות ביהודה ובשומרון, הן משפחות ילידות המקום, שבאופן טבעי נושאות עיניים לבניית מקום מגורים חדש באזור הכפרי ובאזור העירוני בו הן חיות.
ארגון "רגבים", שמובילים אותו חברי מפלגתם של השר בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, רואים את עיקר תפקידם למנוע בכל דרך אפשרית מתן רישיונות בנייה למספר ההולך וגדל של משפחות פלשתיניות, הזקוקות לבניית מקום מגורים.
בשטח המוגדר שטח c, בו מופקדת ישראל על אישורי בנייה, חיות משפחות פלשתיניות. ארגון "רגבים" שם לעצמו מטרה למנוע בניית בתים במה שהוא מכנה שטחים פתוחים. שטח c הוא עבור ארגון "רגבים" שטח, בו אין מקום להרחיב כפר פלשתיני במבנה למשפחה צעירה שבונה את חייה. צעיר, בן למשפחה עם עשרה ילדים, הנושא אישה ובונה חיי משפחה. להבנת ארגון "רגבים" חובתו של אותו צעיר פלשתיני להמשיך לחיות עם רעייתו וילדיו באותו מבנה עם הוריו, אחיו ואחיותיו, רק לא לתת לו רישיון למבנה מגורים, כי בכך הוא "גוזל אדמה בשטחים הפתוחים".
ארגון "רגבים" נוטל על עצמו את המשימה לפעול להנצחת איבה באוכלוסייה הפלשתינית בפועלו הנמרץ נגד נדבכי חיים קיומיים של אוכלוסייה פלשתינית - לבניית בית למגורים. לצערי, ארגון "רגבים" תורם תרומה כאובה להמשך מציאות חיים מדממת, הקוטפת חיים משני העמים החיים כאן. ארגון "רגבים" פעל שנים רבות רק במישור ציבורי במאבקיו האידיאולגיים.
בימים אלו פועלו הוא מעשי. הוא בא לידי ביטוי בפועלו בתוך המשרדים הביצועיים בממשלת ישראל. כאזרח ישראלי כואב לי, שבתוך עמי פועל ארגון, ששם לעצמו למטרה לפגוע בנדבכי קיומיות כמו בניית בית מגורים, בית ספר וגן ילדים בכפר פלשתיני. כאמור לעיל, פועלו של ארגון "רגבים" אינו רק במלל, אלא הוא מנצל את כל קשריו עם מערכת המנהל הממשלתי למנוע את מימושם של אותם נדבכי חיים קיומיים.
כואב לי, שמאיר דויטש, מנכ"ל ארגון "רגבים", המודע לעיקרון המוסר המקראי, המקדש את חובתנו לגלות יחס חיובי לַגֵּר הַגָּר בתוכנו, כתב את הספר "בדואיסטן". ספרו של שמואל דויטש הוא תעודה המכשירה פגיעה בנדבכי קיומיות של האוכלוסייה הבדואית בנגב במניעת מתן אפשרות לפריסת מרחבי קיום לאוכלוסיית מיעוט לאומי החיה בתוכנו.
כיום לב ליבה של פעילות הארגון "רגבים" היא בשטחי יהודה ושומרון. אם לדוגמה בכפר שוקבא בשומרון מבקשים בתוך שטח פתוח בינו ובין כפר צמוד לו להקים תשתית לחשמל ולמים, לבנות בית ספר לילדים וגן משחקים לילדים, הרי ארגון "רגבים" נוטל על עצמו את המשימה לארגן את משרדי הביצוע הממשלתי למניעת מתן חיים בנדבך קיומי אלמנטרי ושולפים את "הממצא", של הייעוד לשטח אש, שמשום מה אינו פועל, אלא הוא רק בבחינת מסמך, המכשיר מניעת בית ספר לילדים פלשתינים ובניית בית לזוג צעיר שמבקש לבנות את חייו.
במקום לחתור לחיים, שיש בהם הבנה והכרה בצרכים הקיומיים של כל מי שחי ביהודה ובשומרון - יהודים וערבים - ארגון "רגבים" רואה בכל כפר פלשתיני נגע זר. כדי להתחקות אחר פעילות בכפר הפלשתיני הוא מפעיל רחפנים, המאפשרים לו לחשוף בניית חדר נוסף צמוד לדירת הורים או בניית גן לילדים. עתה סלולה הדרך להפעלת משרדי ממשלה להרוס את בניית הבית, שיכול להתקבל בעיניו כבית מהודר, כי נשתלו בפתחו כמה עצי פרי.
אני פוחד מאימת ארגון "רגבים", שכל פועלו במקום שיהיה מעוגן בסלילת דרך להבנה והידברות שם לו כייעוד רק להרוס את נדבכי הקיומיות של החיים בכפר הפלשתיני, מה שמבטיח רק את המשכה של מציאות חיים מדממת.
