יום העצמאות קרב ובא, ותמיד זהו זמן של חשבון נפש של הקיום היהודי בארצנו, וגם של שאלת המתח בין יהודים וערבים בארץ ישראל, במדינת ישראל.
הרומן הדיסטופי של דב בהט צומח מתוך המרי האזרחי האלים של אוקטובר 2000, שבמהלכו שיבשו ערביי ישראל את החיים במדינה ואת כבישי הצפון. אירוע חריג נוסף שהניע את הכותב הוא "שומר חומות", והפרעות שאירעו בתקופה זו (המהומות בישראל, 2021). התחושה שהחריפה מאז היא שערביי ישראל הם ביחסים של שֵבר עם מדינת ישראל, והם מתגלים כמיעוט אִירידֶנטי שמחכה לשעת כושר למאבק על אדמת הארץ.
הערבים מגדירים את בעלותם על הארץ כבעלות בלעדית, ואת הציונות כתנועה לא חוקית. כך האמנה הפלשתינית מנסחת זאת: "העם הערבי הפלשתיני הוא בעל הזכות החוקית במולדתו והוא יגדיר עצמו אחר שיסתיים שחרור מולדתו בהתאם לרצונו ואך ורק לרצונו ובחירתו".
מגילת העצמאות מול האמנה הפלשתינית לא פלא שבעטיפה החיצונית מופיעות זו בצד זו "מגילת העצמאות" ו"האמנה הפלשתינית" (אלמית'אק אלוטני אלפלשתיני). מגילת העצמאות מתחייבת לזכויות גם למיעוטים החיים בישראל, ולעומתה 'האמנה הפלשתינית' אינה מכירה בעם היהודי כלאום (היהודים הם רק דת בעיני ה'פלשתינים', ולכן אינם זכאים לזכויות טריטוריאליות בארץ ישראל). דָתות נתפסות כישויות רוחניות (כך הנצרות וכך האיסלאם), ולכן אין ארץ שמיועדת לדת. הספר מוחה במסר הסמוי שלו כנגד הצביעות של התפיסה הלאומית של הערבים, שהם מנסים למנוע זהות לאומית וקיום לאומי מן העם היהודי.
לא פעם בוויכוח על סוגיה זו עולה הציטוט שערביי ישראל "קרועים בין עַמם לבין ארצם": הם אזרחים במדינת ישראל וזו ארצם, אך הם מחויבים ל"עם הפלשתיני" (כך הם מגדירים את זהותו) ורואים עצמם כשייכים לאומית אליו, ומזדהים עם מאבקו בציונות ובמדינת ישראל.
בעבר, פרופ' רפי ישראלי הגדיר את הדילמה: "הלנו או לצרינו"? כחוקר במכון טרומן הוא טען שהם בוחרים בעמם על פני ארצם, והם מתגלים בשעות של עימות כ'גיס חמישי' בתוך ישראל.
סופר גאולוג בוחן את השברים הטקטוניים פרופ' דב בהט הוא סופר, ובו-זמנית הוא פרופ' לגאולוגיה ומדעי הסביבה. כפי שהגאולוגיה בוחנת את הלוחות הטקטוניים ואת התרחקותם והתקרבותם, עד בוא השברים הטקטוניים. הגאולוג מנסה לִצפּות זמנים של רעידות אדמה ושברים של יבּשות, וכך בוחן הסופר הגאולוג דב בהט באמצעות רומן דיסטופי את היחסים בין יהודים וערבים במדינת ישראל. הוא בוחן את הזעזועים הטקטוניים בין ערביים ויהודים, והוא מנסה לצפּות באמצעות רומן דיסטופי את שעת השבר, את שעת הפיצוץ.
הוא מתאר בצורה סיפורית כיצד המיעוט הערבי אינו מקבל את מרות המדינה, משבש בהדרגה את סדרי החיים כאן וכורת בּרית עם אויביהָ. הספר מבטא במסרים הסמויים שלו את הביקורת של הכותב כלפי התיגר שהערבים קוראים על המדינה ועל קיומה.
רומן דיסטופי כדרך של מחאה יש בכתיבת הרומן סוג של מחאה כלפי ההשלמה של המדינה עִם מעשי הפגיעה של הערבים בריבונותה של מדינת ישראל ובאדישות של גורמי המשפט והחוק לענישה קשה על מרי אלים זה. הכותב מביע ביקורת סמויה שהחשש מעימות עִם ערביי ישראל יוצר נורמות חוק כפולות, וגם שני סוגי אוכלוסיות בישראל: יש אזרחים יהודים שומרי חוק, וכנגדם ערביי ישראל שאין מורא הדין עליהם.
דב בהט מתאר כיצד "מורשת הנכּבה" שיצרו ערביי ישראל משמשת חומר בעירה לימים הבאים. מורשת "הנכּבה" מרחיקה אותם מהזדהות עם עצמאותה של ישראל, וגם הלימודים בבתי הספר שלהם מטפחים ערכים לאומניים כלפי המדינה ומוסדותיה.
הספר מטלטל בהידרדרות של ערביי ישראל ביחסה למדינה, בניסיון לפוצץ את הברית שלהם עם מוסדות השלטון ועם מחויבותם לנאמנות למדינה. בהדרגה הם נלחמים במשטרה ובכל מוסדות השלטון. הם מגיעים לשלבים של מרד, כשהכוונה היא להחריב את המדינה כמדינת יהודים.
הספר מהדהד את אירועי הדמים של אוקטובר 2000, את הנפת דגלי חיזבאללה בעצם הימים האלה בעצרות של יום האדמה וגם באירועים של הפגנות בישראל. לאורך הספר הדיסטופי, הערבים אינם מגלים מחויבות לישראל כמדינתם.
קריאת השכמה לחברה הישראלית דב בהט כתב את הרומן כסופר, אך גם כאזרח שקורא קריאת השכמה לחברה הישראלית לכפות חינוך ממלכתי על כולם, כולל ערביי ישראל: לחנך לאהבת הארץ, שְׂפתה ותרבותה. ייתכן שהוא גם מרמז לכך שיש ליצור מנגנונים של שירות לערביי ישראל, שירות חובה לאומי.
המסרים המטלטלים והמראות הקשים ברומן הדיסטופי קוראים למדינה לרסן את פורעי החוק, לנקוט אמצעים חריפים כנגד בנייה לא חוקית וכנגד כל פגיעה בסדר הציבורי וכל מעשי פשע כלפי מוסדות השלטון.
בתוך כל הדיסטופיה המצמררת המתוארת ברומן "שקר הנכבה", מתוארים יחסים רומנטיים בין גבר יהודי לאישה ערבייה. הספר גולש לעלילת ריגול במתכונת של מותחן הוליוודי. היצירה היא אומנם בדיונית, אך היא מתארת זעזועים בארץ, איום על קיומה ועל שלום העולם כולו.
כל יהודי ישראלי שיקרא בספר, יחוש צמרמורת מן האירועים המתוארים, ויחוש מחויב לרגעים של חשבון נפש.