בְּרֵאשִׁית בָּרָא אָדָם אֶת אֱלוֹהִים. כָּל אָדָם בּוֹרֵא אֶת אֱלוֹהָיו בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם רוּחוּ וּדְמוּתוֹ בּוֹרֵא אוֹתוֹ. אֲנִי בָּרָאתִי אֶת אֱלוֹהַי בְּצַלְמִי בְּצֶלֶם רוּחִי בָּרָאתִי אוֹתוֹ. הָעֶרֶב לוֹאֲטִים פָּנַי, נִכְלָמִים, כִּי חֹשֶׁך נָתְנוּ בִּנְגוֹהוֹת אֱלוֹהַי בַּאֲפֵלוֹת אָסְפוּ נוֹגָהּ זַרְחוֹ בְּחַרְצֻבּוֹת וּבַאֲגֻדּוֹת מוֹטָה כָּלְאוּ כָּל קוֹלוֹת קְדוֹשֵׁי אֱלוֹהַי הַדּוֹבְרִים אֵלַי מִסּוּפַת סִינַי שֶׁלִּי: "וְכִי יָגוּר אִתְךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנִי יְהוָֹה אֱלוֹהֵיכֶם". [פרשת "קדושים", ויקרא י"ט] מלים שכתבתי בעקבות עקירת עשרות עצי מטע של פלשתינים כדי להניח צינור ניקוז להתנחלות אפרתה. ולאנשי אפרתה ברצוני לשתף אתכם קצת בדברי תורה. כבר העירו רבותינו (בבא מציעא נט ע"ט) שבשלושים וששה מקומות הזהירה התורה על הגר. אין מצווה אחרת בתורה, לא המצווה של אהבת אלוקים ולא מצוות השבת, לא המילה ולא מאכלות אסורים, לא איסור שקר ולא איסור גזילה, שמופיעה בתורה במספר כה רב של פעמים. דווקא אתם כאנשי תורה הייתם חייבים להיות נחושים בשם מצוות התורה לדרוש שלא יעקרו את העצים, ולדרוש שיניחו את הצינור במרחק של כמה מאות מטרים, גם אם זה כרוך בעלויות כספיות גדולות. הפסוק "וְהָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה" גם הוא נותר נזוף במקורותינו, בראותו את הפשע הנתעב שבוצע בשערי אפרתה. אפרתה, התורה נותרה מבוישת!!