ב-23 במאי יצביעו בוחרי בורלי הילס האם לאשר את פרויקט היוקרה של חברת מותגי הלוקסוס מספר אחת בעולם, שבל בלנק. זהו פרויקט רב תכליתי של חנויות ובית מלון, כמו גם מועדון פרטי עם בריכה, ספא ומסעדות לעשירי העולם. החברה קנתה שטח בכחצי מילארד דולר, ומועצת העיר כבר אישרה את הפרויקט המקנה לחברה זכויות יתר של גובה וצפיפות כמו גם היתר שפוטר אותה ממספר מקומות חניה הנדרש בד"כ.
למעשה, ההיתרים החריגים מקנים לחברה אפשרות לבנות פי שלושה מהגובה והצפיפות המותרים, ומה מקבלת העיר ותושביה בתמורה? הבטחה על הניר שמשך 30 השנים הבאות יכנסו לקופת העיר כ-750 מיליון דולר, אך עם התניה שכל הפרויקט יכול להמכר אחרי שישה חודשים. בקיצור, הבטחות שאולי מסברות את אוזן הבוחר אך אינן שוות את הניר שהן כתובות עליו. הן רק מעלות את ערך הפרויקט פי כמה וכמה. הטבה ישירה ליזם אך לא לעיר.
הסיפור לכשעצמו מעניין. ההחלטה כבר הועברה ברוב של 4:1, ואז נאספו ע"י אגוד עובדים למעלה מאלפיים חתימות שקראו להצבעת אישור ע"י תושבי העיר. בעיר בה במקרה הטוב מצביעים בין חמשת לשבעת אלפים אנשים, אלפיים חתימות אינן דבר של מה בכך.
מצד אחד ניצב האיש העשיר בעולם, ברנרד ארנולט (שתי האותיות האחרונות שקטות), וחברת הלוקסוס מספר אחת בעולם שבבעלותו, לואיס-ויטון-מואט-הנסי LVMH, עם שווי של למעלה מחצי טריליון (500 מילארד) דולר. בבעלותו מותגים רבים מהמובילים בעולם, ובעיר בורלי הילס, ה"בוטיקים" שלהם חולשים על רודיאו דרייב, בשלושת הבלוקים משדרת וילשייר עד שדרת סנטה מוניקה הקטנה. חנויות פאר, כל אחת של מותג מוביל אחר בעולם.
אותו ארנולט נעזר לא רק בחבריו הסופר-עשירים (בהם חברת המועצה וראש העיר לשעבר לילי בוסי), כי אם גם בשמות מהמפורסמים ביותר בעולם (ג׳ף קצנברג מדיסני ו-Dream Works), אלא שכנהוג בעיר, הוא שימן כל מי שרק אפשר: ראשי העיר לשעבר ורבים אחרים. למעשה, קשה יהיה למצוא מישהו התומך בפרויקט שלא נמצא על רשימת מקבלי התשלומים בהווה מהפרויקט.
ארנולט-גולית הוא גדול ועשיר ומפחיד עד מאד. אך כל מה שהוא מבקש זה לבנות פרויקט לתפארת, ברחוב שבו הוא כבר חולש מזה עשורים, על שטח שעבורו הוא שילם טבין ותקילין, ומה באמת הוא רוצה בתמורה? דבר פעוט ביותר, המתגמד מול תזרים הכספים לעיר מעתה ועד עולם: פשוט כפלים או פי שלושה ממה שמותר לכל אחד אחר לבנות. כן, גם את הסימטה באמצע הוא מבקש לסגור ולהפוך לחלק מהפרויקט, והשכנים - מותגים מפורסמים לא פחות - ניחא, הם יצטרכו לותר.
לציפיה הזו תקדימים רבים בעיר. לא הרחק מאותו מגרש כפול יש פרויקט דומה, שם מלון יוקרה ומעליו דירות יקרות עוד יותר. גם שם העיר התירה דברים הרבה מעבר למקובל, וגם שם העיר לא עמדה על שלה. מדוע? כי חברי המועצה הם לא אנשי עסקים. הם רופאים, עורכי דין ופילנתרופים שמחפשים עיסוק לזמנם, אך המרחק בינם לבין הגיון עסקי בריא הוא רב ביותר. חבל שחברי המועצה לא התייעצו עם לרי פילד ז"ל (פילנתרופ שתרם רבות לאוניברסיטת בן-גוריון ולגופים רבים אחרים). הוא היה הראשון שקנה דירת פאר בחמישה מיליוני דולרים (באותו זמן זה היה "שערוריתי" עד כדי כך שהלוס אנג׳לס טיימס הקדיש לכך עמוד ראשי). בחוזה הוא כלל סעיף שאם המחירים לא יאמירו ויתברר שהוא שילם יותר מהנדרש, הוא יכול לצאת מהעסקה. ראש יהודי הממציא לנו פטנטים!.
הרעיון של מלון עם חנויות באותו רחוב גם הוא אינו חדש, כי בדיוק במורד הרחוב בית המלון שהיה בבעלות האחים הרכם (תורמים גדולים לארץ ואוהבי ישראל אמיתיים). אותו מלון נחבא אל הכלים, אך בתוספת השם LVMH, ההצלחה מובטחת כבר עכשיו, עוד טרם הונחה אבן הפינה.
הבעיה היא בתרבות קלוקלת. מגיע יזם (developer) עם רעיון שיניב עבורו כסף רב. הוא בחר בבורלי הילס בקפידה, שכן זו עיר ששמה יצא בעולם כולו, והיא מגנט לתיירים ולקונים העשירים ביותר בעולם. אותו יזם מקיף עצמו בצוות יועצים ודוברים ועורכי דין וארכיטקטים וכו׳, ועובדי העירייה נשבים מיד בקסם הכסף והכוח ומשתדלים לרצות את אותו זר שהגיע לעיר בכדי להתעשר עוד יותר. עבורם, תושבי העיר ובעלי העסקים הקטנים בעיר כאילו לא קיימים. כך יוצא שכל שטח ריק נבנה, וכל פעם בשל תרוצים חדשים לבקרים ניתנו היתרים של בנית-יתר, יותר דחוסה, יותר גבוהה, ללא מקומות החניה הנדרשים, ומי משלם את המחיר? כמובן - תושבי העיר.
לרוב הנכסים נמכרים הלאה, וכך העיר משנה את פניה ותושביה נשארים תקועים עם תנועה שלא זזה, סכנה לילדים באזורי המגורים, ועסקים שמתעלמים מהם (לדוגמה, החנויות ברודיאו דרייב משרתות ברצון את הסינים ומתעלמות מכל מי שאינו סיני). מי שגדל וחי בעיר וגידל כאן את ילדיו, יודע שנכדיו לא יכולים להרשות לעצמם לגור כאן. פני העיר משתנים לבלי הכר. מסתבר שאותם עסקים בכלל לא מיועדים לתושבי העיר.
אם מרבית האנשים שמצביעים בד"כ שומנו ע"י הפרויקט, מה הסיכוי שהבוחר יביס את הפרויקט? אנחנו יודעים שהבוחר אינו טיפש, אך קשה מאוד לעמוד בפיתוי, כשמבטיחים לך עולם ומלואו, מארחים אותך לארוחות שחיתות, שמפניה ויין משובח, מלעיתים אותך ברעיון שהמשטרה ומכבי האש כמו גם בתי הספר כולם יצאו נשכרים, בקיצור, מי המשוגע שעומד מנגד?
מנגד קבוצה של תושבים מקומיים, עבורם בורלי הילס היא ביתם. הם מוכנים להשקיע את זמנם בכדי לנסות לשכנע את שכניהם לא לרוץ לאשר את הפרויקט. רוצה ארנולט, ישלם. גם אם הוא יקציב מילארד דולר לקופת העיר בורלי הילס עבור כל החריגות שהוא מבקש, זה כסף קטן עבורו, סכום שהוא יכסה בתוך פרק זמן קצר ביותר. אך מדוע שהוא ישלם כשהעיר לא מבקשת? טיפש הוא אינו.
אותם תושבים הם דוד. איש לא משלם להם, להפך, הם עצמם משלמים להדפיס עלונים ושלטים לחצרות. תומכי גולית צוחקים עליהם, וקוראים להם בגנאי "מתנגדים-לכל-דבר." חבל, כי זה לא המצב. אני מלא התפעלות למראה ההתמדה וצורת הפעולה שלהם. הם מעטים, אין בידם אמצעים, ובכל זאת, הם נחושים בדעתם: אל תמכרו את המעט שעוד שייך לעיר בלא כלום. אל תאמינו להבטחות של עתיד ורוד שכנראה לא יתממשו, הן לא כסף בבנק. הם גם שואלים מה יקרה לבתי המלון האחרים, האם מישהו חשב על כך?
אנחנו מכירים את ההבטחות מהצבעות קודמות. אחת מהן הייתה על פרויקט של בני אלג׳ם בבעלותו משולש ענק בכניסה המערבית של העיר. הוא הבטיח פארק לרווחת תושבי העיר (זה לא יתמשש אף פעם), הוא שימן כמעט את כל מי שהולך על שתיים בעיר, הוא גם זכה במשאל, והוא המעסיק הגדול בעיר (בשני בתי המלון שבבעלותו). ראש עיר לשעבר סיפר למאות קרואים באחד מהארועים שהוא אירח בהילטון על קצין צעיר בישראל שפעל ניסים, והסיפור לקח את כל הנוכחים לנס מלחמת ששת הימים. אם מדינת ישראל הייתה אז סופרמן לעם היהודי, כך גם צויר בני אלג׳ם. אך הבטחות לפני בחירות נעלמות במחי יד כשכבר לא זקוקים לבוחר. כך דרך העולם.
עד כאן מדובר בפרויקט פיתוח בעלות לא מבוטלת שרבים מאתנו ודאי יבואו לראות בעתיד לבוא. יהיו אלו שיצביעו בעד, ויהיו אלו שיצביעו נגד. רוב הסיכויים הוא שהפרויקט יאושר. אך מה הבעיה?
הצביעו נגד אנטישמיות העיר בורלי הילס מונה כ-34 אלף תושבים. שליש מהם פרסים. מרבית תושבי בורלי הילס (מלשון למעלה ממחצית) הם יהודים. כל נבחרי הציבור הם יהודים. בעיר בתי כנסת לרוב. ולאחרונה חולקו מספר פעמים עלוני שנאה נגד יהודים לבתים בעיר (כמו שמחלקים את העתונים המקומיים פעם בשבוע). מועצת העיר פעם אחר פעם ניצבה לצד ישראל כמו גם גינתה ארועים אנטישמיים. כיון שזו עיר מאוד ידועה, חברי המועצה ראו חובה לעצמם לנקוט עמדה ברורה בדברים שבד"כ הם לא עוסקים בהם.
בארץ אין אוניברסיטה או מוזאון (החל ביד ושם, מוזאון ישראל, מוזאון תל אביב, וכו׳) ששמות תושבי בורלי הילס לא מתנוססים שם בגאווה ובהבלטה ניכרת. ממנכ"ל משרד ראש הממשלה לשרים, חברי כנסת, אנשי תקשורת ובידור מגיעים לכאן ומתקבלים תמיד בכבוד מלכים. כך גם נציגי ארגונים מצה"ל, נכי צה"ל, השייטת, ועוד ועוד ועוד - וכולם מקבלים תרומות מאוד נכבדות מכאן.
זוהי העיר בורלי הילס, בה ריכוז עושר אגדי וכוח אדיר ויהודים למכביר. עתה לכמה מהשחקנים:
- בין מקדמי הפרויקט היא ראש העיר וחברת המועצה, פילנטרופית ובת של ניצולי שואה לילי בוסי, המופיעה עכשיו בפרסומות לפרויקט לצידו של ארנולט.
- ל-LVMH התקשרות עם בלה חדיד, בתו של שונא ישראל ויהודים מוחמד אנוואר ואחותה של ג׳יג׳י. מוחמד נולד בנצרת אחרי קום המדינה, והוא בין שונאיה הפעילים ביותר. בינו לבין בנותיו מיליוני עוקבים שקוראים את דברי השקר והשנאה שלהם. לאחרונה בלה הסירה חלק מאמרותיה של השנתיים האחרונות, אך הנזק נגרם. "היהודים שולטים בכל" ולכן היא נאלצה לעשות זאת כנראה. אך האם היא שינתה את עורה? האם החינוך מהבית, אותו רעל של 75 שנים, השתנה? כמובן שלא. פשוט, היהודים כרגע מאיימים עליה, אז לתקופה קצרה כדאי להוריד פרופיל.
- ד"ר פבלו ננקין, פילנטרופ יהודי ציוני-חם מבורלי הילס פועל ללא לאות להגן על מדינת ישראל במדיה לטינית.
ד"ר ננקין פנה לחברי המועצה בקריאה לא לאשר את הפרויקט כל זמן ש-LVMH עדיין קשורה לבלה חדיד, אחותה או אביה. אין זו תחרות למי יש יותר כוח. אין כך שאלה של שליטת היהודים בעולם. ברנרד ארנולט יכול להתקשר עם מי שהוא רוצה - לילי בוסי מחד-גיסא, בתם של ניצולי שואה שכבר אינם בחיים, ובלה חדיד מאידך-גיסא, בתו של "פלשתיני" שונא ישראל שרוצה לראות בהשמדתה. אך עיר שלוחמת כל השנים לתמוך במדינת ישראל, למגר את האנטישמיות ולהמשיך את המשכיות העם היהודי חייבת להיות ברורה מאוד בעמדתה: אנחנו לא נהיה שותפים למי שרוצה בהשמדתנו. זה היה המסר של ד"ר ננקין, שרצה לודא שלא מטאטאים את המידע לפינה נשכחת מתחת לשטיח. אמר, הופיע בפני המועצה, וכתב בתפוצה רחבה.
מסתבר שהרבה מהגופים המדברים גבוהה אינם מיישמים את הטפותיהם-הם כשהדבר מגיע אליהם. כך לדוגמה ארגון Stand With Us השתמש בדיוק באותן טקטיקות ששונאי ישראל משתמשים להשתקת הצד השני, כשנדמה היה לארגון שמאמר שפורסם בתקשורת לא ימצא חן בעיני חלק מתורמיהם הגדולים (אפילו הפדרציה היהודית של לוס אנג׳לס לא נוקטת בצעדים כאלו). מכון ויזנטל הרשה להצגה מודרנית של אנה פרנק לשמש במה נגד הנשיא טרמפ ומדיניות הגבול שלו. מחד העומדים בראש המכון יצאו במאמרי דעה נגד השוואות לשואה, מאידך אצלם במכון, עם תום ההצגה כל ערב, נערכה השוואה ישירה של המצב בגבול הדרומי לאנה פרנק (קרי הנשיא טרמפ ואנשי החוק של ארה"ב היו הנאצים החדשים) והקהל התבקש לתרום כסף לעזור לאותם "אנה פרנק."
כל זאת לפני כמה שנים. עכשיו, דוקא בעיר בורלי הילס, בה חוגגים את ישראל ואת היהדות בכל הזדמנות אפשרית, ונלחמים באנטישמיות גם כשזו לא בדיוק פוגעת בבורלי הילס, מרשים למשפיענית עם מיליוני עוקבים להיות חלק (ישיר או עקיף) מפרויקט מאוד מתוקשר. פרויקט על חשבון תושבי העיר עצמם. על כך נאמר להוסיף עלבון לפגיעה, ולהושיט את הלחי השנייה. תסביך יהודי מזה אלפי שנים.
כשאנשים טובים לא עומדים נגד רשע, סופו של רשע שיתפשט וישתלט. כשיהודים כנראה לא למדו את הלקח של מה שקרה במאה שעברה, אולי מגיע לנו העלול לקרות. כשבבורלי הילס מסונוורים ממלון נוסף, ממותג בינלאומי מספר אחד בעולם, עד כדי כך שמוכנים לעצום עינים ולתת חינם הטבות ניכרות, אולי ניתן להתחיל להבין את יהודי גרמניה הנאורים, שמהלך שנות השלושים המשיכו בחייהם כרגיל ואף התייחסו בזלזול ובדחיה בוטה לאחיהם הפליטים שהגיעו לגרמניה. הם נהנו מהחיים הטובים, והיו משוכנעים שדבר רע לא יאונה להם.
משהו השתבש בבורלי הילס. פעם היה מי שבנה לפי ההגבלים בעיר. רוברט זרנגן, פרסי יהודי עשיר מאד, בעליו של מלון הפנינסולה, הוא דוגמה קלאסית לכך. מדוע LVMH לא מנסה אפילו לעשות את אותו הדבר? כי חברי המועצה אמרו: ניתן לכם הכל חינם, רק בקשו את מה שאתם רוצים. ועכשיו LVMH מוציאה כמה מיליוני דולרים לשמן את כולם, על ימין ועל שמאל, שיטה יעילה עד מאוד (ניתן לבדוק אצל בני אלג׳ם). מה הם כמה מיליוני דולרים, כשמדובר בפרויקט של לפחות אלף מיליונים ורווח אדיר?
אז היו כמה מאמרים על בלה חדיד, וגם זה ירד מסדר היום ונשתכח.
ב-23 במאי, אם אתם מצביעים בבורלי הילס, או מכירים מישהו שמצביע, השתדלו לעשות את מה שד"ר פבלו ננקין עושה מזה חודשים: יש לידע את הבוחרים שהדרך היחידה להלחם באנטישמיות היא ע"י השבת מלחמה שערה, על-ידי עמידה איתנה ופגיעה אנושה בכל מי שקם עלינו להשמידנו. אסור להתפשר. אסור לוותר. בל נחשוב שאם נעצום עינים, ובלה חדיד תסיר את כל דברי השנאה של השנתיים האחרונות, הדבר מספיק. היא לא הפסיקה לשנוא אותנו. כך גם הרברנד אל שרפטון, והנשיא לשעבר אובמה, שישב משך עשרים שנה בכנסיה ושמע את כל דברי הבלע, אך אלו "כאילו" לא נכנסו, נספגו והפכו לחלק ממנו.
ב-23 במאי אנחנו מצביעים לא על מלון או פרויקט בניה חדש. אנחנו מצביעים למען עתידנו - מסר חד וחלק: אנטישמים אינם רצויים כאן! לאנטישמיות אין מקום בעולם המודרני.
אולי מן הראוי שבאותה מידה שמועצת העיר בורלי הילס התערבה כל פעם למען מדינת ישראל, שמדינת ישראל תתערב הפעם ותצא עם הצהרה ברורה נגד האב חדיד ובנותיו ונגד כל חברה המתקשרת ביודעין עם אנטישמים שונאי ישראל, בין אם זו החברה הידועה ביותר בעולם או כל חברה אחרת. בשנות השלושים היה רק זכר השמדת העם הארמני. לא הייתה אז מדינת ישראל. העולם שתק. היום אנחנו יודעים את ההיסטוריה ויש ליהודים מדינה משלהם. כמו אז גם היום צריך להלחם, עובדת קיום המדינה לא פותרת אותנו מכך. כאן בבורלי הילס, אנחנו פועלים בדלת אמותנו.
