נזכרתי השבוע בתמונות ובסרטונים של איתמר בן-גביר ערב הבחירות לכנסת ה-25 (הנוכחית). "אנחנו באים לעשות סדר", הכריז בן-גביר מול כל מיקרופון ומצלמה. אחרי הבחירות, כאשר התברר ההישג הפוליטי של הציונות הדתית (ועוצמה יהודית) תבע בן-גביר את השר לביטחון פנים. תבע, קיבל והפך להיות השר לביטחון לאומי. במבט ראשון, המינוי נראה לא הגיוני. בן-גביר, עבריין מורשע יהיה שר המשטרה? במבט שני, זה נראה גאוני - יש יותר מתאים מעבריין מורשע לדעת איך מטייבים את עבודת המשטרה? במבט שלישי, אחרי ארבעה חודשים בתפקיד, זה נראה לא הזוי ולא גאוני. זה נראה כמו פארסה. בן-גביר דואג להתייצב מול כל מיקרופון ומצלמה, פורס את משנתו ובפועל - לא יכול לקדם אותה.
גם כאשר השר לביטחון לאומי יורד לשטח, כפי שלשכתו מעדכנת את העיתונאים, הוא עושה זאת בחשאי. כך קרה שהסיור שלו במזרח ירושלים נערך ללא תקשורת ופורסם רק לאחר שהסתיים. אגב, השר בן-גביר גם דאג לספר שהוא ראה מציאות שקטה במזרח העיר. מה הפלא? התושבים הצטוו להסתגר בבתים. נבחר ציבור שבוחר לצאת דווקא למזרח ירושלים, היה מוצא שהסיור הרבה יותר משמעותי לו היה משוחח עם תושבי העיר העתיקה (הערבים שלא הצביעו והיהודים שכן) ומקבל מהם תמונת מצב של המציאות בגזרה זו. באירוע אחר שבן-גביר בחר לנכוח (הצעדה למאחז אביתר) הוא גילה שמצביעיו מגדפים אותו ומזכירים לו שלא למציאות הזו הם פיללו ולא לשם כך הוא נבחר.
ניסיתי לחשוב על ההישגים של בן-גביר בארבעה חודשים בתפקיד. מצאתי רק אחד: הבטחה מראש הממשלה להקים משמר לאומי. מתי, כמה, משימות, כפיפות, היקף כוח אדם, ממשקים גם גופים קיימים - כל זה יידון בהמשך. העיקר שנתניהו הבטיח ואיתמר מרוצה. זהו. חוצמזה ממש לא הצלחתי. בואו נראה מה בן-גביר הבטיח לסדר ועד כה לא קרה (רשימה חלקית בלבד):
- לצמצם פשיעה בנגב של בדואים - הנתונים מאז ינואר בעלייה.
- מיגור פשיעה בחברה הערבית - גם כאן אין בשורה והמצב בכי רע.
- לפנות את ח'אן אלאחמר - אפילו שופטי בג"ץ שאישרו את הפינוי כבר מספר פעמים נדהמו השבוע שממשלת ימין מלא מלא ביקשה דחייה נוספת בביצוע.
- לצמצם את הטרור ביהודה ושומרון - על-פי נתוני שב"כ גלויים מספר הפיגועים בחודשים ינואר-מרס הוא 657. הממוצע הוא 7 פיגועים בכל יום.
- לטפל בטרור מהרצועה - רק כמות השיגורים מהרצועה לעבר ישראל בשבוע האחרון חצתה בהרבה את מספר השיגורים שהיו בתקופת הממשלה הקודמת. השקט והמשוואה שהתקבעו בתקופת בנט ולפיד הופרו.
- להחזיר לציבור הישראלי את תחושת הביטחון האישי.
- להשפיע בקבינט - ובכן השר בן-גביר מצא עצמו השבוע במצב שבו הקבינט מתקיים בלעדיו.
הרשימה הזו (ויש עוד נושאים שבן-גביר לא קידם) מלמדת על מגבלות הכוח, אי-הבנה של המציאות (הפוליטית, המדינית, הדיפלומטית, הביטחונית) ועל סדר עדיפות שבישראל התקדש מזה שנים רבות: עשית ולא פרסמת פירושו לא עשית. לא עשית ופרסמת - עשית. ובכן המאזן של בן-גביר הוא מעט מאוד עשייה והמון רעש תקשורתי. חוסר שביעות הרצון של הישראלים - שרוצים תוצאות מהר ועכשיו - מתורגם מיידית לסקרים לא מחמיאים לממשלה בכלל ולעוצמה יהודית בפרט. איתמר הבטיח לסדר. איתמר יסדר? לא בטוח.