איך ישראלים מרגישים לגבי הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה? האם הם עוקבים כעת אחר האירועים בשתי המדינות? והאם הם תומכים במדיניות הממשלה בנושא זה? נושאים אלו עמדו במרכז הדיון שנערך על-ידי "הפורמט החיפאי" - מפגש מומחים שאורגן על-ידי העמותה "דור מוריה". הפורום דן בתוצאות הסקר הסוציולוגי "יחסם של הישראלים לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה". המפגש של "הפורמט החיפאי" נערך בסוף אפריל בתל אביב בצורת שולחן עגול. השתתפו בו מדענים בתחום מדעי המדינה וביטחון, עיתונאים, מומחי ביטחון לאומי, חברי כנסת ונציגי ארגונים לא ממשלתיים. המשתתפים דנו בתוצאות המחקר "יחסם של ישראלים לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה", שפותח על-ידי מרכז אנליטי של "דור מוריה" ונערך בישראל בחודשים מרץ-אפריל 2023 על-ידי מכון המחקר הבינתחומי "מאגר מוחות".
הפעם, נושא דיון המומחים היו עמדת מדינת ישראל הרשמית ושל הישראלים עצמם לגבי הסכסוך הרוסי-אוקראיני והשלכותיו על מצבה הפוליטי והביטחוני של מדינת ישראל.
במהלך הצגת המחקר, מנהלת המרכז האנליטי הבינלאומי לפיתוח אנושי, ד"ר לולה קולפינה, סוציולוגית, ציינה כי ישנם הבדלים בין היחס לסכסוך הרוסי-אוקראיני בקרב ישראלים שנולדו בישראל ואלו שעלו לארץ ממדינות ברית המועצות לשעבר. זה בולט במיוחד מהעובדה שלדוברי רוסית יש נטייה גבוה פי 3 "לעקוב כל הזמן" אחרי הסכסוך הצבאי הזה מאשר לילידי הארץ. על-פי הסקר, 58% מהישראלים בדרך כלל אינם עוקבים או רק לעיתים רחוקות עוקבים אחר הלחימה בסכסוך הרוסי-אוקראיני. רק 9% מהישראלים עוקבים אחר המצב "כל הזמן".
לגבי היחס לעמדתה הרשמית של מדינת ישראל התפלגו דעות בצורה הבאה: בסך-הכל 57% מהנשאלים סבורים שישראל הינה ניטרלית או שאין לה עמדה רשמית ברורה. 63% מהנשאלים מסכימים למדי ולחלוטין עם העמדה הרשמית של ישראל. לטענת 80% מהישראלים, השתתפותה של ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה צריכה לבוא לידי ביטוי בקליטת עולים, 79% סבורים כי במתן סיוע הומניטרי.
הסיכון הגדול ביותר עבור ישראל, אם תיגרר לסכסוך הרוסי-אוקראיני, הוא הידרדרות היחסים עם רוסיה. סיכון זה צוין על-ידי 56% מהנשאלים. לשם השוואה, הסיכון להחמרת היחסים עם ארצות הברית צוין על-ידי 9% מהנשאלים, ועם אוקראינה - רק 3%.
על-פי תוצאות סקר מומחים, "זיכרון היסטורי המעוגן במסורת דתית" הוגדר כגורם חשוב בעיצוב היחס לאוקראינה בקרב ישראלים שאינם דוברי רוסית. נמסר כי "בקרב ישראלים שאינם דוברי רוסית, במיוחד חרדים, אוקראינה כמדינה אינה מעוררת רגשות חיוביים ובהתאם, הרצון לתמוך בה, בשל האירועים ההיסטוריים הקשורים להשמדת היהודים. כמו-כן גם לרוב המכריע של הישראלים אין איזושהי זיקה חיובית לרוסיה. הם גם זוכרים את מה שקרה שם - פרשת בייליס, אפליה בהתיישבות וכד'. למרות שאם מדברים על השוואה, ברוסיה התקריות האלה התרחשו בתדירות הרבה יותר נמוכה מאשר באוקראינה, ולא הייתה כזו אכזרית וכל כך רחבה".
לפי סקר מייצג של ישראלים על יחס הציבור הישראלי לסכסוך, 72% אומרים שהם לא מסכימים שישראל תשלח נשק כדי לתמוך באוקראינה. במקביל, 90% משוכנעים שישראל צריכה לקבל פליטים אוקראינים. 70% לא מסכימים שישראל צריכה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה, 44% סבורים שישראל לא צריכה להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה.
נקודות המפתח מהדיון בשולחן העגול יצאו כדלקמן: - למרות לחץ פוליטי זר, על ישראל לנסות להישאר ניטרלית, מעורבותה צריכה להיות מוגבלת לסיוע הומניטרי, סיוע לפליטים וקליטה של עולים חדשים;
- הבעיה העיקרית של שמירה על ניטרליות קשורה, מצד אחד, ללחץ של ארה"ב על ישראל, מצד שני, לסיכונים של הידרדרות המצב מול רוסיה, וכתוצאה מכך עלייה באיומים מצד אירן, סוריה ואויביה הפוטנציאליים האחרים של ישראל;
- רמת השחיתות הגבוהה באוקראינה מסבכת את היכולת והיעילות של הסיוע ההומניטרי והשיקום לאחר המלחמה;
- גל הפליטים מאוקראינה לישראל טומן בחובו סיכונים סוציו-אקונומיים מסוימים. אבל בתנאים מסוימים הוא יכול להפוך למשאב משמעותי עבור ישראל, הנושא הזה מצריך ניתוח מדעי ופיתוח פתרונות מדיניות.
כמו-כן עלתה הצעה לרשום בכנסת שדולה שמטרתה העלאת מדד הפיתוח האנושי בישראל. לדברי המשתתפים, זה יהפוך לאחד הכלים החשובים להעברת חוות דעת מומחים למקבלי ההחלטות.
חוות דעת מומחים מנהל תוכניות גיוס חברתי של "דור מוריה" מנאר בסול ציינה: "הישראלים מנסים באופן עקבי למדי להימנע מהשתתפות המדינה בסכסוך זה לצד אחד המשתתפים בסכסוך הצבאי".
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקיה שהשתתפה בדיון, ציינה: "למרות התנהגותה הבלתי ידידותית של ההנהגה האוקראינית לא פעם כלפי ישראל, עלינו להמשיך להעניק סיוע הומניטרי לתושבי אוקראינה. אך בכל הנוגע לסיוע צבאי לאוקראינה, על ישראל לקחת בחשבון את האינטרסים שלה ולהבטיח את ביטחונה, לבנות יחסים עם מדינות שכנות".
בנאומו במפגש של הפורמט חיפאי אמר עורך הדין ומדען המדינה רב מיכאל פינקל כי מנקודת מבטם של ישראלים שאינם דוברי רוסית, בעיקר במגזר החרדי, המדיניות האוקראינית של האדרת דמויות היסטוריות שהיו מעורבות בהשמדה (כמה מומחים השתמשו במונח "רצח עם") של יהודים באוקראינה אינה יכולה אלא לגרום לצמרמורת. "ביום האבל תשעה באב - יום האבל הלאומי - זוכרים הישראלים לא רק את חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים, אלא גם את הפוגרומים הנוראים של בוהדן חמלניצקי, הקולייבשצ'ינה ועוד לא מעט עובדות אחרות על ההשמדה ההמונית של יהודים שהיו באוקראינה במאות שונות".
מדען המדינה ועיתונאי, מנהל "דור מוריה" איגור קמיניק ציין: "הדינמיקה של הסכסוכים האוקראיני-רוסי והפלשתיני-ישראלי הפוכה לחלוטין. הסכסוך הפלשתיני-ישראלי החל במלחמת הישרדות ובהתפתחותו הגיע להשתתפות מפלגה ערבית בקואליציה בכנסת. הסכסוך האוקראיני מאוקראינה שלווה ועשירה ב-1991 הגיע למלחמת הישרדות".
לב גנין, סגן נשיא עמותת "אסנד", אמר: "מדינת ישראל צריכה לנקוט עמדה של הידברות ולכונן יחסים מועילים הדדיים על-מנת להגן על האינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלה. יש גם תחומים כמו תרבות וספורט שעוזרים לאנשים לנהל דיאלוג גם בתקופות של משבר אמון ומלחמה. לכן חשוב לקיים אירועי תרבות וספורט לקידום דיאלוג ובניית מערכות יחסים".
לב משין, חוקר באוניברסיטת רייכמן ומומחה לרוסיה ומזרח אירופה, הסביר: "האיום בהחמרת היחסים עם רוסיה לביטחון ישראל הוא רב-שכבתי. זו לא רק הפרה אפשרית של הבנות בסוריה, אלא גם האיום בסיוע צבאי לאירן, כולל אפשרות אספקת נשק גרעיני. יש לקחת בחשבון גם יחסים טובים של רוסיה עם מדינות המפרץ הפרסי ועבודה צמודה של דיפלומטים רוסים עם חמאס והרשות הפלשתינית".
מומחה ללוחמה בטרור וביטחון המדינה אדם קולשוב, שסייע לאוקראינה במשך שנים רבות הן בתחום הביטחון והן בתחום ההומניטרי, אמר: "רמת השחיתות באוקראינה אינה מאפשרת כיום הפעלת מלוא הפרויקטים ההומניטריים שישראל יכולה להציע. מדובר בפרויקטים בתחום סיוע פסיכולוגי לאוכלוסייה, בייצור מוצרים הומניטריים ותחומים אזרחיים חשובים נוספים. לעתים קרובות, התנהגותה הלא ידידותית של אוקראינה כלפי ישראל גורמת לרבים לשקול מחדש את יחסם לרשויות האוקראיניות, אך לא כלפי העם האוקראיני".