בנק ישראל אינו מפרסם נתונים רשמיים על הוצאת כספים של אזרחי ישראל לחו"ל בארבעת החדשים הראשונים של 2023, ומשיכת כספי משקיעים זרים מישראל, פועל יוצא לתוכניות הרפורמה \ המהפכה המשפטית - מדובר במיליארדי דולרים לא מעטים, כאשר יש כבר נתונים חצי רשמיים כי פרמיית הביטוח של ישראל, הנמדדת על-ידי
(CDS (DEFAULT SWAP CREDIT של משקיעים באג"ח דולרי ממשלתי עלתה בכ-50%.
אין ספק שהפתרון לטווח הבינוני והארוך לתופעה הנ"ל העשויה להתגבר, היא הסכמה רחבה בין הקואליציה לאופוזיציה על אופי המשטר המשפטי בישראל. מאידך בטווח הקצר ואולי המיידי יש מקום ליישם סוף-סוף ביטוח פקדונות בנקאיים בישראל, דבר שיקטין את החשש של משקיעים מקומיים וזרים מפני משבר כלכלי מתגלגל וחו"ח אולי התמוטטות של בנק כזה או אחר. האמת היא שמדובר ברעיון ישן נושן אשר מופיע גם בהמלצות של "ועדת שטורם" (2016), שלא יושם-ישראל יחד עם ניו-זילנד הן המדינות היחידות בין מדינות ה-OECD שאין בהן מנגנוני ביטוח פקדונות פיננסיים. בארה"ב למשל מאז "השפל הכלכלי הגדול", בו התמוטטו אלפי בנקים ויחד עימם מיליוני אנשים ועסקים, קיים ביטוח חובה על כל הבנקים ומוסדות החסכון המבוצע ע"י רשות פדרלית (FDIC), הגובה מהן פרמיית ביטוח של 0.23%-כיום תקרת הביטוח היא על פקדונות עד 250,000 דולר (לא כולל נ"ע וכספות). היה ולאחר כינוס הנכסים של הבנק המתמוטט נשאר כסף, הוא מחולק גם ללא המבוטחים. באירופה התקרה היא 100,000 אירו ובאנגליה 100,000 פאונד לבעלי חשבון בנקאי, וגם שם גובים פרמיית ביטוח מהגופים המבוטחים. באוסטרליה למשל הביטוח מבוצע ע"י הממשלה אשר רשאית להטיל על הבנקים חלק מהפרמיה.
ההיסטוריה הבנקאית הקצרה בישראל שבה נרשמו בסה"כ ארבע התמוטטויות של בנקים, מוכיחה כי בכל מקרה בסופו של דבר המפקידים קיבלו חזרה את כספם-זה לקח לא מעט זמן, אבל עם הצמדה ללא ריבית. המשבר הרציני ביותר קרה ב-1983 שבו התמוטטו ארבעה מתוך חמשת הבנקים הגדולים פועל יוצא לוויסות שלהן בבורסה את מניותיהן-הממשלה והכנסת התערבו במהירות ע"י "מניות ההסדר" קרי הפיכת המניות שבידי הציבור לאג"ח צמוד בערבות המדינה-למי שהייתה לו הסבלנות והיכולת להמתין כמה שנים לפחות לא הפסיד את כספו, ולמדינה זה עלה כמה עשרות מיליארדי ש"ח.
בעבר היו עוד שלושה מקרים של התמוטטות בנקים קטנים עם כמה אלפי לקוחות, כמו בנק א"י בריטניה (1974), שבו בנק ישראל שילם בהדרגה למפקידים את כל סכומי הפקדונות וכן כספי הבנקים המקומיים והזרים בתנאי שהופקדו בתום לב. בהתמוטטות של בנק צפון אמריקה (1985), נגיד הבנק המרכזי הגיב במהירות והוציא כתב ערבות לכל פקדונות הציבור. בשערורייה של הבנק למסחר (2002) בנק ישראל קנה את כל החובות של הבנק ללקוחותיו וכך מנע את קריסת הלקוחות הפרטיים והעסקים, וצמצם את הפגיעה במוניטין של המערכת הבנקאית הישראלית.
למרות האמור לעיל, הגיע הזמן שלא לסמוך על "טוב הלב" של הממשלה ו\או בנק ישראל להציל את לקוחות הבנקים, ולנהוג כמו כל המדינות המפותחות והמסודרות בעולם וליישם סוף-סוף ביטוח פקדונות שיגן על המשקיעים המקומיים והזרים, ויקטין במידת מה את סף החרדה ואווירת הנכאים המשברית, בה שרוי הציבור פועל יוצא לאי הודאות סביב נושא המשטר המשפטי בישראל.