נתון בהחלט יוצא דופן של למ"ס שפורסם לאחרונה, מעיד אודות התנופה אותה עוברת ירושלים בשנים האחרונות. על-פי אותו נתון הבירה זינקה למקום הראשון בישראל בקידום בתי מלון, 54 אלף מ"ר ב-2022, זאת לעומת כ-47 אלף בחיפה, 28 אלף באילת ו-5,650 בלבד בתל אביב. מעבר לעובדה שבירושלים ממוקמים כל מוסדות השלטון, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון, כמו גם בנק ישראל, האוניברסיטה העברית ומוסדות לאומיים וממלכתיים נוספים, היא העיר הגדולה בישראל, ומספר תושביה, כ-980 אלף, עתיד בשנה הקרובה לחצות את רף המיליון, כפליים יותר מתל אביב. גם שטחה המוניציפלי של הבירה, כ-125 אלף דונם, עולה פי שניים וחצי על שטחה של העיר העברית הראשונה, כך שלמרות האוכלוסייה הגדלה והולכת במהירות, נהנית הבירה מעתודות שטח גדולות ביותר. למרות מקדמי פתיחה רבים וחיוביים אלה, ירושלים מיתגה ומיצבה את עצמה בתודעה הישראלית כ"עיר בירה אדמיניסטרטיבית", זאת לעומת אחותה התל אביבית, שגם בתודעה הישראלית נחשבת (יחד עם גוש-דן המורחב) ל"בירה הכלכלית של מדינת ישראל. ואכן הרוב הגדול של העשייה הכלכלית, מרכזי הבנקאות, שוק ההון וחברות ההייטק והטכנולוגיה מרוכזים ב"מדינת תל אביב". במהלך השנים האחרונות דומה שאנו עדים לתחילתו של מפנה. אם עד לעבר הלא רחוק, רוב רובם של מקומות התעסוקה בבירה היו בסקטור הציבורי וממלכתי ולא הפרטי, מה שמיתג אותה כ"בירה אדמיניסטרטיבית", יותר ויותר חברות הייטק וטכנולוגיה מגיעות לבירה, למתחמים מובילים דוגמת הר חוצבים, גט"י וגבעת שאול. בד בבד ההגירה השלילית שאפיינה את הבירה בעבר הלא רחוק, מתהפכת להגירה חיובית, אומנם הדרגתית, אומנם איטית, אולם בהחלט חיובית. אחת הסיבות המרכזיות לכך, מעבר להטבות הכלכליות שאותן קיבלו אותן חברות שהעבירו לבירה את המטות שלהן, היה המפנה בכל מה שקשור להתחדשות עירונית. העובדה שעיריית ירושלים החליטה החלטה אסטרטגית לתעדף התחדשות עירונית בכל השכונות הוותיקות, הממוקמות ברובן הגדול במערב ירושלים ומהוות את "חלון הראווה" בכניסה הראשית לבירה, כולל כניסה חדשה מקודמת והולכת, יוצרים כבר בימים אלה שינוי מיתוגי ותודעתי של ירושלים. שינוי זה בא לידי ביטוי במספר אופנים: גם החלטה של יותר ויותר ירושלמים בחתם סוציו אקונומי בינוני ומעלה להישאר בבירה, זאת בשל הזדמנויות הדיור בד-בבד להזדמנויות התעסוקתיות הגדלות והולכות, הן חזרה לעיר של ירושלמים רבים שעזבו אותה בשעתו וכן תופעה מעניינת חדשה, של לא מעט סטודנטים, אנשי אקדמיה ורפואה, שהופכים את השהיה הזמנית לצורך לימודים או עבודה, לקבועה. אדגיש, כפי שציינתי קודם, כי במקביל להתחדשות העירונית, לירושלים עתודות שטח גדולות פי כמה וכמה מאלה של תל אביב וערי גוש-דן. הצפיפות בה, פחות מ-8,000 נפשות לקמ"ר, כ-30 אחוזים פחות מהצפיפות הממוצעת בערי גוש-דן, מאפשרת בהחלט תכנון ארוך טווח ליעד הכפלת האוכלוסייה בבירה עד שנת 2050. ואכן שילוב שתי זרועות אלה, התחדשות עירונית עם בנייה חדשה, יחד עם המשך המגמה של משיכת חברות הייטק, טכנולוגיה ושוק ההון לבירה, יצרו בסופו של דבר את המהפך שיהפוך את ירושלים לא רק לבירה אדמיניסטרטיבית אלה גם לבירה הכלכלית של מדינת ישראל.