יותר ויותר מקרב הציבור רואה סוף-סוף שדחיפת מגפון לאוזן של אדם מהווה תקיפה אלימה, המתירה לנפגע האלימות לחטוף את המגפון כהגנה עצמית. פתאום כולם מבינים שהתגודדות אלימה סביב אדם בטווחי מגע מהווה חדירה למרחב האישי שלו והיא אסורה בתכלית האיסור. פתאום נחום ברנע בידיעות אחרונות תופס את הראש, קורא לסדר את הפורעים האלימים האלה וקורא גם לסדר את ציבור המוחים על-מנת שיסתייג מהאלימות הזו. פתאום אנו שומעים שפרופסורים בכירים "למשפט חוקתי" מצדיקים את הפגיעה בחופש הביטוי בקמפוסים ואנו שואלים הגם אתה ברוטוס? הגם אתה? אבירי חופש הביטוי מתירים פתאום את הפגיעה בו? האם הם באמת מאמינים בחופש ביטוי? האם הם ליברלים או דיקטטורים בתחפושת ליברלית? האם את כל המיליארדים שהשקענו בהם זרקנו בפועל לפח? האם כבוד האדם וחירותו הוא מס שפתיים בלבד להגנה על מגדל השן שלהם ותו לא? וקצין חינוך לשעבר של צה"ל המדבר ברדיו בשוויון נפש על מלחמת אזרחים, האם הוא באמת היה קצין חינוך ראשי? כיצד סיים קורס קצינים? מי הטמבל שהעניק לו דרגות קצונה? כיצד הפך לאיש חינוך? מי האידיוט שהפך כזה אדם לראשי? אפילו משני הוא לא כשיר להיות, אז עשו אותו ראשי? זה קצין חינוך ראשי זה? לאט-לאט מתגלית התשתית האלימה והאנרכיסטית של נותני הטון במחאה הזו, חבורת אנשים המבקשת להשתלט עלינו, על הקואליציה בכנסת, על האופוזיציה בכנסת, על בית המשפט, בדרכים אלימות, בסיוע אווירי של טייסים בחיל-האוויר. זה המצב רבותי. הממשלה עשתה טעות נוראה עם הרפורמה, המחאה העממית היא טהורה וזכה, לעומתה, מנהיגיה הנסתרים בחלקם הם בדיוק כמו האחים המוסלמים שעמדו בפועל ובשקט מאחורי המפגינים הזכים במצרים, ומיד לאחר שהמפגינים התאספו בהמוניהם בכיכר תחריר העיפו האחים המוסלמים את המנהיג העממי הצעיר (וואיל רונים, מתכנת וראש חטיבת השיווק של גוגל במזרח התיכון) והראו לקורבנות ההמוניים במצרים מי לוקח את המושכות מכאן ולהבא, וכך שלטו האחים המוסלמים במצרים במשך כשנתיים עד אשר הצבא העיף אותם לכל הרוחות. האם גם אנחנו רוצים כזה סוף? האם גם אנחנו רוצים שמח"ט 188 יהיה ראש עיריית ת"א ומח"ט 7 יהיה ראש עיריית ירושלים? ומה נעשה אז מול אויבינו הרבים? מי יגן אז על הגבולות? מנהיגי הריאקציה בישראל מבינים שהאדמה מתחילה לרעוד להם מתחת לרגליים. הם יחריפו את צעדיהם האלימים והדיקטטוריים, יש להם ערוצי שידור למכביר, יש להם הרבה דרגות מיל' על הכתפיים, ועיטורים לרוב על החזה, האם יהרסו את המדינה? כל זה תלוי בנו, בציבור. אם לא נבחין בין טוב לרע, אם לא נבחין בין אור לחושך, אם לא נבחין בין שחור לבין שחור המתחפש לכחול-לבן, הם יצליחו. האם נתעורר מחלום הבלהות הזה? האם כפי שבהנהגת הימין לאורכה ולרוחבה הבינו שחובה למשוך את בלם היד, גם בשמאל יבינו זאת? ואין בעיה עם הפגנות. ההפגנות תרמו להרמת בלם היד, ולכן הייתה בהם חשיבות ניכרת, אך מי שלא מוקיע במילים ברורות את האלימות, את סתימת הפיות, את הקריאה למלחמת אחים, את התערבות הצבא בבלגן, תומך בכל הרע הזה. על המוחים להקיא משורותיהם ובייחוד מהנהגתם את חורשי המזימות, את המאיימים להרסנו, וזה קשה לביצוע כל עוד בראש המוחים עומדים אנשים אשר חלקם אנונימיים, רואים ואינם נראים, הדוגלים באלימות, בסתימת פיות, במלחמת אחים, ובהפרת פקודות הצבא. אנו ידועים כעם העושה דברים שקשה לבצעם, וחובה למען עתידנו להאמין שהכוח הזה, הכוח להבדיל בין טוב לרע, קיים גם בשורות המוחים, ובקרוב נראה את הבררה מוקע ומוקא מהנהגתם. אהרן, יצחק רינה, שולה כן, אתם עם דגל ישראל ביד, בקפלן, בחדרה, בקריית שמונה או באילת, כמה זמן ייקח לכם להבין את מי אתם משרתים? מתי תבינו שאתם בפועל נותנים ידכם למחוררי החורים בספינה המבקשים להטביעה? מתי תגיעו למסקנה המתבקשת כי חלה עליכם החובה לזהות, לזקק להוקיע ולהקיא את הגורמים השליליים האלה מקרבכם ומהנהגתכם?