1 |
|
|
החילוני מתחיל להמאס מההסדר העקום הזה שהוא הסקטור היחידי במדינה שנושא בכל החובות ומקופח בכל הזכויות.
ולכן, גם אם אתה צודק, חובה על שאר הסקטורים בציבור היהודי לקחת לתשומת לבם שההסדר הנוכחי שבו רק החילוניים (בנים ובנות) חייב בשירות צבאי מלא כבר לא מובן מאליו. ועל כן, נדרש מהשלטון להתייחס בכבוד, בדרך ארץ ובהכרת תודה לציבור החילוני/ליברלי/ דמוקרטי. ומה יש לנו היום? עמיחי שיקלי נוסע לניו יורק על חשבוני כדי להצטלם כשהוא מניף לעברי אצבע משולשת מהשדרה החמישית.
מירי רגב נוסעת למרוקו על חשבוני כדי להבין איך תוקעים את פרויקט המטרו הלאומי עד שתהיה דרך להעביר אותו קומפלט לחבר שלה מהליכוד יגאל עמדי (שנסע איתה).
דודי אמסלם עולה לדוכן המליאה עם הדקלום "לא יעזור לכם כלום, אנחנו נעביר את הרפורמה", טלי גוטליב נותנת עוד מיצג גוף ביזארי שגורם לך לתהות מה לעזאזל, וצ'יפופו בניו יורק חוטף מגאפון.
ואני זועם.
אני זועם כי אלו הם פניי, כלומר פני המדינה שלי, כלומר האנשים שגורלי וגורל ילדיי מונח, איכשהו, בכיסם. והאנשים האלה לא עושים פשוט כלום מלבד לתקוע לי שוב ושוב אצבע בעין במין התגרות שנדמה שהם פשוט לא מסוגלים להתאפק איתה, איזו התרסה ילדותית משולבת בבוז עמוק משולבים במשהו מתחום הוולנס. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הירונימוס |
|
2 |
|
|
אידר אולי מבין דבר או שניים בתולדות איטליה, שבה שימש שגריר, אבל אפס הבנה בחרדיות.
התרשמויותיו הן חיצוניות בלבד: החרדים גרים בישראל, מתפללים לשיבת ציון, רוצים בטובת המדינה - והנה לך ההוכחה שהם ציונים.
אבל תפיסהנ פשטנית זו הינה שטות והבל, לגבי מי שמכיר לעומק את ההשקפה החרדית. יואיל אידר לקרוא את עיתוני החרדים, למשל 'יתד נאמן', ויראה כמה לעג ורפש נשפכים שם דבר יום ביומו על הציונות. עצם המונח ציונות מובא שם במרכאות, לציין שזו לא באמת ציונות. אבל גרוע מזה: הם בזים לגדולי הציונות עד כי אינם מזכירים אותם בשמם, אלא אם כן נלווה לכך תואר לוואי. את השם הרצל לעולם לא יזכירו בעיתונים האידיאלוגיים היומיומיים, ורק יכנוהו בבוז הוזה המדינה (כן, הוזה המדינה!) ולא ישכחו לציין שהיה יהודי מתבולל שכל משפחתוח אבדה ליהדות (לרבות אחת מבנותיו שניספתה בשדואה, שמבחינתם גם היא אבדה ליהדות - אוי לאותה בושה).
אידר מתרשם ממגוריהם בישראל כאות לציוניותם. איזו בורות. הפסבדו ציונים האלה לא יעזו לומר לעולם בתפילותיהם תפילה כלשהי לשלום המדינה ואפילו לא לשלום חיילי צה"ל (ידעת את זה, אידר?).
הם לעולם לא יחגגו את יום העצמאות, שמבחינם הוא יום רגיל וגם בו יאמרו את תפילת ה'תחנון' (אם אתה זוכר, ד"ר אידר, מלימודיך בישיבה התיכונית, זו תפילה לימי אבל בלבד!), כדי לציין שיום העצמאות הוא או יום אבל או לפחות יום ככל הימים ללא שמץ חגיגיות.
יתירה מזו, האגדה הבני ברקית הידועה מספרת, שבבתי הכנסת שלה נוהגים לומר 'תחנון' ביום העצמאות גם אם יש בבית הכנסת ברית מילה (ברית מילה משחררת אוטומטית את המתפללים אותו יום מן התחנון), וזאת כדי שלא יחשדו בהם חלילה כציונים שפוסחים על התחנון ביום העצמאות.
נסה מר אידר להחנות רכב נושא דגלון ישראל בבני ברק בימי חגי אייר (יום העצמאות, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום הזיכרון לשואה, יום ירושלים), ובטוח שכשתחזור תמצא אותו קרוע, מושלך בבוז לכביש, עם תורן פלסטיק שבור.
מר אידר, כשלת בשבתך על כס הפוסק לענייני ציוניותם או אי ציוניותם של החרדים. צא ולמד! |
|
כתובת IP: |
2a10:8002:2c25:0:9ffb:62e5:ae8b:1bd2 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורצ'אק |
|