לו אני ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הייתי מזמין עצמי לשכת נשיא המדינה, לאחר שיחת נימוסין בארבע עיניים, והייתי מקיים בשעת השיא מסיבת עיתונאים מתוכננת ומתואמת כאשר לצידי עומד הנשיא יצחק הרצוג, מאחורינו דגלי מדינת ישראל. הייתי מגייס את כל כישורי הבמה שהתברכתי בהם, ואז בקול בריטון מפויס, רך ונעים, הייתי מישיר מבט לעיניו של הנשיא יצחק הרצוג ומאחל לו בשם כל אזרחי מדינת ישראל ביקור מוצלח בארה"ב כשליח מדינת ישראל ואזרחיה.
לו אני בנימין נתניהו, הייתי מברך ומאחל לנשיא שייצג את המדינה ואזרחיה באופן המכובד ביותר כנשיא העם, של כל העם. הייתי מאחל לו גם הנאה מהטקסים הרשמיים הזוהרים ואולי גם מקבלת מדליית החרות, ובקריצה שובבה, פונה לנשיא שוב ומבקש כי ימסור למיכל רעייתו שכדאי לה לבקר בהיכל האומניות בקונצרט מיוחד במינו ולא תתאכזב.
לו אני בנימין נתניהו הייתי מבהיר לאזרחי המדינה בנימוס מופלג כי כראש הממשלה המקבל את ההכרעות המורכבות והמאתגרות של מדינת ישראל אני שמח על הישארותי בבית, לעבוד למען אזרחי ישראל בשלל נושאים בוערים, בשל האחריות הרובצת על כתפיי בטיפול במציאות הביטחונית, בהיערכות למאבק בטילים האירנים ובגרעין המאיים, ביוקר המחיה, בביטחון האישי, במשילות, בחיבור בין השסעים שהתרחבו בשנה האחרונה.
הייתי לוחץ בחמימות את ידו של הנשיא יצחק הרצוג, מניח ידי על כתפו ויורד עימו מהבמה, ממהר אל רכב השרד ושומע מבין שמשות הרכב האטום את קולות הבניינים המתמוטטים, את קולות השבר של התסכול, הזעם, המצוקה, את רעש מגדל הקלפים שהתמוטט במסיבת עיתונאים אחת על ראש להקת מעודדי הכאוס ומלבי השנאה.
מיום שיבתו של בנימין נתניהו ללשכת ראש הממשלה, אשר נבחר בבחירה דמוקרטית ובתוצאה מובהקת, החלו מתנגדיו, שונאיו ומחרימו לפעול בשיטתיות לייצר מציאות של אנטי. מרגע שרגלו של בנימין נתניהו דרכה על מפתן לשכת ראש הממשלה החלה הספירה, מתי יתקשר נשיא ארה"ב, מתי יזמין את ראש הממשלה לבית הלבן. מכונת התעמולה הישראלית פועלת מק"ן טעמים כנגד מייצגם של אזרחי ישראל ומדינת ישראל.
היחסים האמיצים בין מדינת ישראל וארה"ב אינם תלויים בזהות האוחז בהגה השילטון, כאן ושם, המחויבות ההדדית איתנה מהפרסונות למרות הניסיון לתאר כי ארה"ב פוגעת במדינת ישראל בשל בחירת העם הדמוקרטית והמובהקת בראש הממשלה אשר הינו לצנינים בעיני הדמוקרטים.
שמחה לאיד העצמת המחלוקת העקרונית הקיימת בין הממשל הדמוקרטי אשר נשיא ארה"ב נמנה על שורותיו, לבין ממשלת ישראל הנבחרת ברוב מובהק, הייתה ללחם חוק של מתנגדי נתניהו, אשר בשם איבתם אליו מוכנים לפגוע בכל היקר למדינת ישראל, ביטחונה, כלכלתה, מעמדה הבינלאומי.
די להביט בשלשלת הגינויים האמריקנים מיום בחירת הממשלה כדי להבין שסוכניה עובדים בשיא הקצב ומספקים את הסחורה. כל אירוע ביזארי, מינורי, הופך לאירוע שמזעזע את אמות הסיפים ושופרות הנדסת התודעה והתועמלנים המתחזים לעיתונאים מעניקים לו נפח עצום, חסר כל פרופורציה. די לחזות ברוח הגבית וביד המנענעת את המחאה נגד ממשלת הימין הנבחרת כדי להבין עד לאן חדרו משרתי המעצמה הידידותית, מוציאי דיבת מדינת ישראל ואזרחיה רעה במסווה של "הגנה על הערכים המשותפים, הדמוקרטיה".
די לשמוע את השגריר האמריקני בישראל תומאס ניידס המעורב עד צוואר בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל. די להבחין בזרועות הנשלחות מהממשל בארה"ב המגיעות עד ללב הישראליות, מניעות מהלכים לערעור שלטון הימין בעיקר בעשיית דה-לגיטימציה לממשלת ישראל.
די לראות את השמחה לאיד על כל גינוי, אמירה, התקפה, של נציגי הממשל האמריקני נגד בנימין נתניהו ושריו. האושר העולה על פניהם בעקבות אי-הזמנת ראש הממשלה לביקור עבודה בארה"ב, הוא הסיפור כולו. לא מדינת ישראל חוסנה, עוצמתה, ביטחונה עומדות לנגד עיניהם אלא רק ביזויו, חרפתו ובושתו של שנוא נפשם המצליח להיבחר כל פעם מחדש ונישא על גלי אהבת העם.
הזרועות הארוכות אשר חדרו למוקדים שונים בחברה הישראלית, משתפי הפעולה עם מי שמבקשים בשיטתיות לשמר את המחאה, מעודדים את הקיצונים שחצו כל קו אדום וזרעו כאוס, לגרום לביזוי ראש הממשלה. הם אינם פוגעים רק בראש הממשלה, אינם עולבים רק בראש הממשלה, הם פוגעים בראש ובראשונה ובעיקר בחוסן הלאומי, באינטרסים הלאומיים. הפיגוע האסטרטגי המתרחש בימים אלה הוא אות קלון לדראון עולם על ראשם של השונאים, המחרימים, המתעבים, שורפי האסמים והסיקריקים החדשים. הוא פיגוע לאומי הנתמך על-ידי ממשלות זרות.
בנימין נתניהו, ברך את יצחק הרצוג במסעו לארה"ב, עודד אותו, חבק אותו, הוצא את הערמונים מהאש, אש השנאה שמפיחים בה רוח בשיטתיות, שונאיך ומחרימך. אדוני ראש הממשלה, ניצבת בעוז ובעוצמה מול ברק חוסיין אובמה, תעבור גם את ג'ו ביידן, כי מנהיג שקורץ מחומר בו ההיסטוריה היהודית והמחויבות הלאומית משמשות בו בהרמוניה, אינו מתיירא מדרך ארוכה, מנושא תפקיד, גם תפקיד חשוב כמו נשיא ארה"ב.