מי שייטול לידיו את ספרו החדש של אב"א אחימאיר "איילה בין החומות - יומן המשפט והסוהר", לא במהרה יחזירו למקומו, במיוחד אם מדובר באוהבי הספרות וההיסטוריה הציונית. כן, כן, זו לא טעות. זהו אכן שמו של כותב הספר. אומנם הסופר, ד"ר אב"א אחימאיר הלך לעולמו כבר בשנת 1962, אבל השאיר אחריו כתבי יד מדהימים שכללו בעיקר מאמרים אבל גם סיפורים, כמו "שבע האחיות - מסיפורי אטלאנטידה, או "עולם ששקע", הכל בסגנון חד ורהוט. בין השאר הותיר אחריו גם יומן שהוא הבסיס ועיקר הספר. בימים אלה, לאחר עבודה רבת שנים, הוציאו אותו לאור ילדיו - זאבה אחימאיר-זבידוב, יוסי אחימאיר ויעקב אחימאיר.
פרקים חשובים בהיסטוריה הציונית הספר מתאר ממקור ראשון פרקים חשובים בהיסטוריה הציונית. פרק אחד היה המרד הראשון בבריטים לשחרור ארץ ישראל מעולם של הכובשים, שפרץ לראשונה כבר בשנת 1930, ובראשו עמד אחימאיר עם הארגון המחתרתי שהקים בשם "ברית הבריונים". הפרק השני, סביבו נכתב היומן - המשפט על עלילת הדם שטוו מנהיגי השמאל דאז, בשיתוף עם האויב והכובש הבריטי, לאחר הרצח של מנהיג חשוב של מפא"י - חיים ארלוזורוב ב-1933.
אחימאיר ושניים מחברי ארגונו הואשמו אז ברצח פוליטי, ובהיותם חברי המפלגה הרוויזיוניסטית שהקים זאב ז'בוטינסקי - הדבר פגע בהתמודדות הימנית לקראת הקונגרס הציוני, דווקא כאשר התברר שיש סיכוי לרוויזיוניסטים לנצח. העלילה הביאה לניצחון של מפא"י והכתימה את הימין למשך שנים רבות, אפילו לאחר שאחימאיר וחבריו זוכו, וגם לאחר שהיה ברור שהרצח בוצע בידי ערבי, ובכך הובטח שלטון מפא"י למשך שנים.
בעקבות הרצח, המשפט והמרד האקטיבי בשלטון הבריטי, אסרו הבריטים את אב"א אחימאיר בכלא אסירי המחתרות במגרש הרוסים בירושלים ושם בעיקר כתב את יומנו.
אישיות לוחם לחרות העם היהודי אומנם אחריתו של אחימאיר הייתה בימין, אבל בנעוריו היה סוציאליסט שרצה להביא רווחה לכלל, גם אם זה יהיה על חשבון הפרט. המהפיכה הקומוניסטית שינתה את דעתו מהקצה אל הקצה והוא הפך לחסיד המגמה הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי והיה מראשי ומייסדי המפלגה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל. בספר מתאר אחימאיר את הדילמה של רובינזון קרוזו בעיניו: "לא הבינותי את הטרגדיה של רובינזון הבודד.
חשבתי אז: מה טוב להיות בודד מבלי שיפריעו לך... עכשיו נראה לי ספר זה מזיק במובן ידוע: האם אתה, הפרט, תוכל להתקיים מבלעדי החברה"? והוא מוסיף: "דניאל דפו היה ליבראל. איני יודע אם המבקרים שמו לב לנושא הזה בספר על רובינזון קרוזו. על השאלה מי עדיף - הפרט או הכלל - עונה הסופר: הפרט. הנה התקיים אדם בלי החברה ומוסדותיה".
"יומן המשפט והסוהר" נכתב על-ידי אב"א אחימאיר בשבתו כאסיר פוליטי בבית הסוהר המנדטורי בירושלים בשנים 1934 - 1935, באשמת הנהגה של ארגון מרי אנטי-בריטי. מבעד לסורגי בית הסוהר מתאר אחימאיר אסירים וסוהרים, מתעד את תקופת השלטון הזר הבריטי ואת המאבק לשחרור לאומי של העם היהודי בארץ ישראל.
ביומן משתקפת אישיותו המיוחדת של לוחם לחרות העם היהודי במולדתו, בהיותו היסטוריון מעמיק והוגה-דעות רחב ידע, המבקש להבין את משמעות תולדותיה של האנושות ואת גורלו של האדם. הספר מהווה מסמך אותנטי יוצא דופן של אדם ותקופה, הנקרא בנשימה עצורה ואסור בשום פנים להחמיצו.