בפרשת "קרח" שקראנו לפני שבועיים, היינו עדים לגילויים מצערים שפקדו את עם ישראל, כפי שקראנו בספר במדבר פרק ט"ז פסוקים ב'-ג': "וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׁרָאֵל - חֲמִישִׁים וּמָאתַיִם נְשִׁיאֵי עֵדָה קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. וַיִּקְהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם: רַב-לָכֶם כָּל הָעֵדָה קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהֹוָה, וּמַדּוּעַ תִּתְנשְּׁאוּ עַל קְהַל יְהֹוָה". זו תופעה מסוכנת, כשמאתים חמישים מנשיאי העדה מתקוממים ומורדים בהנהגתם של משה ואהרון ומאשימים אותם בהתנשאות. כל המשימות הלאומיות של כניסה לארץ והתנחלות בה עלולות לעלות על שרטון במצב של מרי נגד ההנהגה מצד מאתים וחמישים איש מנשיאי העדה. המעבר מפרשת "קֹרַח" דרך פרשת "חֻקֹּת" והמשך אל פרשת "בָּלָק" זה המעבר מהגילויים המכאיבים של מרי נגד משה לגילויי האחדות, שבאו לידי ביטוי באימה וברעד האוחזים את בלק מלך מואב מול כוחו ועוצמתו של עם ישראל. לו גילויי המרי להם היינו עדים בפרשת "קרח" היו קורמים עור וגידים לא הייתה נתפסת מואב לגילויי חרדה ואימה מפני עם ישראל ועמנו לא היה מצליח להדביר את מואב. לא ניתן היה לממש את היעד הלאומי של התנחלות בארץ כנען אם גילויי המרי המעציבים המתוארים בפרק ט"ז פסוקים ב'-ד' היו מצליחים במיוחד כשאנחנו קוראים בפסוק ה': "וישמע משה (את המורדים) ויפל על פניו". בימינו אנו, כשאימת הפיצול והפירוד עולה על פסים של אלימות מילולית בוטה ולובשת, לצערי, גילויים של אלימות פיזית, חשוב מאוד שנאמץ את הלקח של פרשת "קרח" ופרשת "בלק". הפיצול העמיד בסכנה את מימוש ייעודנו הלאומי, האחדות היא סוד ההצלחה במימוש היעד הלאומי של כיבוש הארץ והתנחלות השבטים בה. השבת שאקרא את פרשת "בלק" אני אהיה שותף לשמחה, שאימת הפרוד והמרי של פרשת "קרח" נעלמו. בהשראת פרשת השבוע אני אביע ביום שבת את משאלתי, שתעלם אימת הפרוד ועמה ייעלמו שלל הגילויים המכאיבים של איבה ושנאה, הפוקדים אותנו כיום, והאחדות תזדקר בכל עוצמתה.