טבריה היא עיר בשוליים. מה יודעים עליה? לא הרבה. הוקמה על-ידי הורדוס אנטיפאס בתחילת המאה הראשונה ושמה נועד להאדיר את הקיסר טיבריוס. בה נקבר הרמב"ם. דונה גרציה חכרה אותה בעבור יישוב היהודים בה במאה ה-16. עכשיו היא שוב בחדשות כי אריה דרעי העביר בכנסת חוק שיושב-ראש ועדה קרואה יוכל להתמודד על ראשותה. הכנסת המושחתת והצייתנית הצביעה בעד (אלוהים אדירים, ובידי אלה רוצים בנימין נתניהו ויריב לוין להפקיד את בחירת השופטים). רגע, אולי זה חוק ראוי? הרי מי שעמד בראש ועדה קרואה (לאחר הדחת ראש עיר שסרח) בוודאי מכיר אותה היטב ויכול לפעול למענה. ייתכן. לא יודע. אלא מה? רגע, עדות: ביבי לא רצה שראובן ריבלין ייבחר לנשיא המדינה. משראה כי לא עולה בידו לסכל את הבחירה הציע לבטל כליל את מוסד הנשיאות (כפי שעושים אנשיו ללשכת עורכי הדין לאחר הפסדם). באחת השבתות סמוך להצבעה בכנסת על בחירת הנשיא טילפן אליי שאכתוב בעד ביטול המוסד. אין צורך בו, אמר. לא ידעתי לומר. אבל ציינתי כי מהלך כזה אפשר ליזום שנתיים אחרי בחירת נשיא או שנתיים לפניה, אבל לא שבועיים קודם להצבעה בכנסת. מאוחר מדי. ואם מישהו עלה על רעיון נכון מאוחר, השיב ביבי, האם ראוי לבטלו, או עדיף לממשו למרות האיחור? אני מכיר את ביבי ואמרתי לו כי אמשיך לתמוך בריבלין. זה אכן נבחר. ביבי ניסה לעבוד עליו שיצביע לו, וריבלין הדף אותו במחי-יד. היות וריבלין כבר נבחר - ביבי מעולם לא חזר להצעתו לבטל את מוסד הנשיא. עתה אני חוזר לטבריה. אילו הצעת החוק שאושרה בכנסת הוגשה בידי אנשים הגונים הם היו קובעים כי תחול החל מן הבחירות שלאחר הנוכחיות (באוקטובר). אבל דרעי לא מתעניין בתיקון עולם אלא בכיסא ראש העיר בטבריה למקורבו. דרעי הוא תעתיק של ביבי מן ההצעה לבטל את מוסד הנשיאות. מוחות ערמומיים, חשיבה חמסנית. נכון נהגה התנועה לאיכות השלטון שמיד ביקשה את הגנת בג"ץ מפניהם.