אחרי המבצע הצבאי, אחרי ההצהרות, אחרי השיגורים, היירוטים, החרדות, ההלוויות, הגינויים, החיזוקים, מסיבות העיתונאים, הגישושים, הפסקות האש, שבנו לנקודת ההתחלה, לתסכול ולהמתנה לפעם הבאה. שבנו לנקודת הפתיחה עם פחות מחבלים, מספר חפים מפשע, עם כאב, חרדה, פגיעות בנפש ובגוף, עם מראות של מלחמה קצובה אשר תוצאותיה ידועות מראש. כולם מהללים את תוצאתו של המבצע, עד לפעם הבאה.
הפעולה ההתקפית שיזמה ממשלת ישראל באמצעות צה"ל, סיכול ראשי המחבלים, הפרדה בין ארגוני הטרור השונים, יצרה תחושה בציבור הישראלי כי הרוח של צה"ל שבה לייעודה המקורי, חיזוק ההרתעה, עד לפעם הבאה. לא צריך להיות מצביא דגול, אסטרטג מחונן, לוחם עז נפש בעל ראייה מרחבית, כדי להבין שבדרך ההתנהלות הנוכחית מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש של עזה ועוטף ישראל.
שלאחר צילומי הניצחון מכל צד, נאומי הרהב כל אחד לציבורו, הצהרות לוחמניות בלי קורט של פיוס, נדמה כי שבנו לנקודת ההתחלה, עד לפעם הבאה.
"אי שפיות: לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות". קבע בתבונתו אלברט איינשטיין. נדמה כי איינשטיין כתב משפט זה במיוחד לשותפים בסכסוך הפלשתיני ישראל, אשר מנהלים קרב היסטורי של למעלה ממאה שנים, בלבוש מתחלף של אויבנו מהערבים המוסלמים הכובשים בארצנו, דרך ארגוני הטרור לשמותיהם השונים ועד לימנו אנו.
הריטואל הקבוע הוא דם ואש תימרות עשן ותיווך להסכמי הפסקת אש. אפשר להמשיך את מלחמת ההתשה בת מאה השנים למשך עוד מאתיים שנים נוספות, המחירים אותם מחירים, התכלית אותה תכלית, הרתעה, הכאה, הפעלת כוח, עד לפעם הבאה.
מלחמת ההתשה, אשר הינה המשכה של מלחמת הקוממיות שטרם תמה, מחייבת במציאות הנוכחית יתר שאת של חשבון נפש בשל הזירות הרבות המתלכדות כנגד קיומה של מדינת ישראל, מחייבת להחליף את סל הפתרונות בהם השתמשנו עד כה בכל סבב, מבצע, מלחמה, שלאחריהם אנו שבים לנקודת ההתחלה עד לפעם הבאה.
מדינת ישראל, על חכמיה, מצביאיה, חייבת לעצור את המציאות המדממת בתדירות של שנאה ומלחמה, את הסבבים חסרי התכלית, את המבצעים שאינם אלה שדות קטל ומרחב לניסוי כלים קטלניים חדשים, ולהוביל חשיבה אחרת.
לצד ביצור כוחה הצבאי, עוצמתה ויתרונה האיכותי, לצד הרתעה ללא מיצרים, לצד ההבנה כי חלום השלכת היהודים לים שורץ אליגטורים ללא מצופים נגוז ואיננו, הגיעה העת להניע מהלכים שוברי שגרה, משני דעה, מפריכי קיבעון, מובילים למציאות אחרת, שונה. הגיעה העת לשינוי חשיבה עמוקה ויסודית, יצירתית, אחרת, חשיבה שתוביל למציאות שונה מהמציאות הנוכחית, מציאות שלא תחזיר אותנו שוב ושוב למקום אליו אנו שבים בכל סבב ומבצע לנקודת ההתחלה.
הגיעה העת לא לחשוש לגעת בתפוח האדמה הלוהט והחורך, לגעת בחיים של הנפגעים משני הצדדים, לשנות את המשוואה המוכיחה בכל פעם מחדש כי השיבה לנקודת ההתחלה חייבת לעבור מהעולם. אומץ, אמונה, תקווה, סבלנות הם חלק מהמרכיבים היכולים להתחיל את התהליך לשלום תמורת שלום עם נספחים יצירתיים. לעם הנצח אין כוונה ללכת לשומקום וכנראה גם למבקשי רעתנו. הזמן לשבירת השגרה.