לא זכורה שפתיחתה של שנת לימודים לא לוותה בהכרזת שביתת מורים. כן, כך אף מתקופת הלימודים בבית הספר היסודי. זו הייתה מסורת, שהופרה אולי בפעמים יחידות. אבל השנה, בניגוד לשנים קודמות, זוכה יואב קיש שר החינוך לקבלת פנים המתלווה אליה גם אנחת רווחה. אם תימשך המסורת של שביתת מורים, או תופר, אין זה כלל משנה. הסיבה: ההורים כולם, הורי תלמידים ותלמידות, נרגעו: שר החינוך שב ארצה, בריא ושלם מחופשתו באיים המאלדיביים. הוכחה לנוכחותו הרחק מכאן, הייתה צילומו בעת חופשה ולגופו בגד ים. אבל, נראה כי השר קיש ראוי לו שיבקש את סליחת ההורים: הרי ימי חופשתו הופרו במאמרי דעה על כי למרות האיום בשביתה, מצא לנכון כבוד השר להעדר מזירת המו"מ על שכר המורים. כי זאת לדעת, ועל שרי ממשלה או בכירים אחרים להטמיע סוף-סוף בתודעתם: היציאה לחופשה, בגליל, ביוון או באיים המאלדיביים, כמוה כחטא בל יכופר!
זה לא מכבר בילה ראש הממשלה נתניהו בכמה ימי חופשה בצפון. המפגינים בחרו לבלות את חופשותיהם בהפגנות, בנסיון מחוצף לחדור לפרטיותה של משפחת נתניהו ובעיקר, להפר את שלוותו של ראש המשפחה. רק המרצחים הפלשתינים לא מצאו לנכון להשעות את איומיהם או פיגועיהם. בישראל השרים ויתר בכירי השלטון חייבים להימצא בלשכותיהם, גם כאשר המורים והתלמידים מבלים בשפת הים, או בצימר כלשהו. אפילו רן ארז, למעשה הממונה על סדרי מערכת החינוך, נוטל חופשה. לעומת הכעס הקיבוצי על יציאה לחופשה של שר, הרי במדינות אחרות מברכים על חופשתם של בכירים. צרפת, למשל, משותקת כליל בעת חודש אוגוסט עקב יציאתם לחופשה של רבים. הפגרה הצרפתית היא בבחינת עונת-קודש שאין לחללה. זכורני, כי בארה"ב כיהן שר הגנה, ג'יימס שלזינגר שמו, שלא החמיץ סוף שבוע אחד בלא שהטיל את חכתו לים. למרות המתיחות האמריקאנית-סובייטית המסורתית, לא זכורים ביטויי ביקורת בכלי התקשורת של ארה"ב על נוהגו זה של שר ההגנה.
ואצלינו? למה ציפו אלה שמתחו ביקורת על חופשתו של השר קיש במאלדיביים? האם הישלו עצמם מבקריו של שר החינוך, כי נוכחות ללא הפוגה בלשכתו, או מגעי האוצר עם רן ארז יניבו פתרון ושנת הלימודים באורח נדיר תיפתח בזמן הקבוע (לשביתה או ללימודים)? הרי הורגלנו למסורת כי בעיות ביחסי עבודה ושכר נפתרות אצלינו רק בדקה אחת לפני חצות. כלומר, צעד אחד לפני קריעת החוט האדום. ובכלל, יש אומרים כי נטילת חופשה של שר מונעת ביצוע משגים בתחום עיסוקו. אם כן, מוטב שינצל עד תום ימי החופשה שהוא זכאי להם. יש לקוות כי שר החינוך יכבד את המסורת ולפיה כל עת שהוא מכהן בממשלה יקפיד על נטילת חופשה, מעת לעת. זו מסורת שמייטיבה עם המשפחה, אך גם גורמת, כפי המקווה, לניהול איכותי יותר של המערכת עליה הופקד. ולמבקריו, לא תהא תקווה.
