עמיתי ד"ר רונן ברגמן ממוקם בשורה העליונה של הבקיאים במערכות המודיעין והריגול, והמדיניות הכרוכה בהם. מאמריו ב"ניו-יורק טיימס" ובידיעות אחרונות הם עדות מוצקה לכך. היום פרסם באכסנייתו הישראלית (במקביל לנחום ברנע) מאמר התוקף את הוועדה-מטעם של יריב לוין בפרשת הרגולות (פגסוס), שעצם הקמתה שוחקת עד דק את המלחמה של המשטרה בפשיעה והשב"כ בטרור, וכל זאת רק כדי לשאת חן בעיני הדיקטטור בנימין נתניהו החותר לחלץ עצמו מאישומים פליליים.
המאמר הזה הוא תמרור. הוא ציון דרך בקרב על הגנת הדמוקרטיה הישראלית, ובעצם מדינת ישראל, מפני חבורת ביבי-לוין. אות אדום שחושף חושך, אפלה.
תזכורת במילה: לוין הביא לאישור הממשלה החלטה להקים ועדה-מטעם בראשות שופט בדימוס בלתי מתאים בשם משה דרורי. הוא כבר הביע דעתו הביקורתית על עצם העמדת ביבי לדין ומתח ביקורת על הפרקליטות. משחק מכור, כלשונו של ברנע.
עד כה נטיתי להשוות בין לוין לבין הסנאטור המאוס מויסקונסין ג'ו מקארתי, שניהל ציד מכפשות בארצות הברית נגד אישים נאורים כמו צ'ארלי צ'אפלין או אבי פצצת האטום האמריקני רוברט אופנהיימר. זה גם מה שעושה לוין בישראל. לה ולדמוקרטיה שלה.
אך עם מאמרו של ברגמן אני נוטה לחשוב שטעיתי. ראוי להשוות את לוין לאנדריי וישינסקי. מי הוא? נושא כליו המשפטיים ועושה דברו של העריץ הנורא יוסף דשגשווילי סטאלין. כאשר החליט סטאלין לטהר את השלטון, ובעיקר את פיקוד הצבא האדום ממי שלא השתתפו בפולחן האישיות שלו, מי שלא רקדו לפניו את ה"מה יפית"
1 הוא זימן את אנדריי וישינסקי להיות התובע האכזר במשפטיהם המבוימים בשנות ה-30' של המאה שעברה.
וישינסקי היה נבל במה שהוגדר על-ידי הסופר ארתור קסטלר כמשפטי "אפלה בצהריים". מוסקבה הפכה לחושך, והצבא האדום - שכעבור שלוש שנים נקרא להתייצב מול הנאצים - התגלה במלוא חולשתו. לא היה לו פיקוד מקצועי ראוי, שחוסל במשפטי ה"אפלה בצהריים" של סטאלין בניהול וישינסקי. זה יריב לוין. הוא וישינסקי בעברית, עושה דברו ורצונו של השליט גם באמצעים פסולים כמו הקמת ועדה-מטעם הכרוכה בפגיעה בביטחון המדינה והציבור.
ספק אם הוועדה הזאת חוקית מפני שהעומד בראשה כבר התבטא לטובת ביבי ונגד הפרקליטות; ומפני שאם כבר ועדה כי אז ממלכתית, כחוק, בהיוועצות עם נשיאת העליון, דבר שמעוות פוליטי-משפטי כלוין לא יסכים לו לעולם.
זו ועדה שהפוליטיקאים בחרו לעצמם שופטים-מטעמם לטהר אותם מצל החשד לפליליותם. הכהן הגדול של הדמוקרטיה השיפוטית מנחם בגין לעולם לא היה נותן יד לצעד כזה. גם לא דוד בן-גוריון, שב"עסק הביש" נאבק למנוע הכרעה של פוליטיקאים בעניין שהוא משפטי מיסודו.
2.
הוועדה אינה חוקית. היא לא מוסרית. באורח מעשי: אם מותר לה לסגור תיקים כי אז יש לאפשר לכל אדם אשר יוזמן להעיד בפניה לבוא עם עורך דינו. יתרה מזו, היות שהוועדה קיבלה סמכות לטפל בתיקים פליליים המצויים בעיצומה של חקירה, אני תוהה אם תעמוד לכל עד זכות השתיקה כמו באגף החקירות במשטרה. אם כן - יש להשתמש בזכות זו בסיטונות. נא לא לענות לממונים מטעם נתניהו, גבירותיי ורבותי.
ובלשונו של קאטו הזקן על קרתגו: על הוועדה הזו להיחרב. על הממשלה הזאת להיחרב. רק כך תזכה ישראל להצלה ולישועה ולחרות האזרח והפרט. ברוח ציטוט מפי ליברל-על הסבא רבא של הליכוד זאב ז'בוטינסקי שבוודאי מתהפך בקברו בראותו את ביבי: "בראשית ברא אלוהים את היחיד."
