הארץ הטובה שלנו ראתה כבר הכל, תוהו ובוהו, צמיחה ופריחה, בנייה וחורבן, אהבה ושנאה, גלות וגאולה, מלחמה ושלום, מחאות והפגנות, עצב ושמחה, מחלוקות וחיבורים, הארץ הטובה שלנו ראתה הכל. יש במשפטים הללו לנחם במעט, לפוגג את הפחד במעט, להעניק תקווה, להרים את הראש מתוך המדמנה בה נמצאת החברה הישראלית ולהביט קדימה.
בחודשים האחרונים בערו הרחובות, המחלוקת חצתה קווים אדומים, האלימות הייתה ללחם חוק וההסתה הייתה לכוס התה בקרב חלקים בחברה השסועה. הארץ הטובה שלנו ראתה הכל, וכעוף החול ניערה מעליה את האפר שאספה בתחנות קיומה, מחורבן לתקומה, מששון לאסון, מיגון לשמחה.
בימים הבאים החברה הישראלית אמורה לאתחל את חייה מחדש, להתחיל להתחבר, לאחות את הקרעים, לאסוף את השברים, להדביק את החרסים, להתנער מהקצוות, להחזיר את השוליים הסהרוריים למקומם הטבעי, מחוץ למחנה. בימים הבאים חייבים להתחיל לעבוד במלא העוצמה, להפשיל את השרוולים, להכניס את הידיים עמוק ולנסות לחלץ את המדינה הטובה שלנו משדה המוקשים שנזרעו בחודשים האחרונות.
בימים הבאים חייבים להתחיל תהליך סילוק הסחי והמיאוס, להוקיע את שורפי האסמים, לבוא עימם חשבון, אזרחי המדינה הטובה היהודית והדמוקרטית רוצים לחיות בלי ענני שנאה תמידיים מעל ראשם, בלי בריונות מילולית, בלי הסתה אלימה, בלי להתעסק במובן מאליו. אזרחי מדינת ישראל, כלל אזרחי המדינה, משוועים לשוב לעשייה, ליצירה, לבנייה, לביצור הגאווה הישראלית, לפיתוח ולטיפוח, משוועים לשקט.
אזרחי המדינה הטובה, מדינת העם היהודי היחידה ביקום, שואפים להמשיך לחיות את הנס, את הפלא, את החלום, במדינתם, לא גולים מרצון, פליטים מהחלטה, אזרחים נוטים ללון בברלין או בלונדון. ההבנה כי אין חדש תחת השמש, מה שהיה הוא שיהיה, ההבנה שהמדינה הטובה הזו ראתה כבר הכל, נוסכת ביטחון שגם את המהמורות המורכבות המפוזרות בכל תחומי חיינו עבור תעבור, ביחד.
אומה עתיקת יומין אשר שרדה את סערות הזמן, אשר הוספדה שוב ושוב וקמה לתחייה, אשר הועלתה על המוקד, נשרפה חיה, אשר עמדה מול אש השנאה וכבתה אותה באהבה, אסור לה לאומה שתסכים לכרסום בחוסנה הלאומי, לפגיעה במכנה המשותף עד כדי המטת חורבן. המדינה הטובה שלנו קוראת לנו להתעשת, לכבות את אש המחלוקת ואש הפלגנות והבדלנות. עכשיו הזמן לחיבורים, עכשיו הזמן לוויתורים, עכשיו הזמן לפשרות, עכשיו הזמן להתקרבות, עכשיו הזמן להתמרכזות, עכשיו הזמן לשיח מכבד ללא תנאים מקדימים, ללא חרמות, ללא מאבקים מיותרים.
עכשיו הזמן למימוש האתגרים הלאומיים, לביצור הכלכלה, לחיזוק הביטחון, להגברת המשילות, להתמודדות עם
יוקר המחיה, לתיקוני עיוותים היסטוריים, עכשיו הזמן לאפסון ה -ייקוב הדין את ההר, לרכך את הצדק האבסולוטי, להרחיב את יצירת ההסכמה בקבלת החלטות חשובות לתיקון מערכות שהסתאבו, ש"התבלבלו" בדרך.
הארץ הטובה שלנו עמדה בעוז ובגבורה מול כל המאיימים לכלותה, להחריבה ולהשמידה, ויכלה להם. אנחנו כאן, חלוקים ואוהבים, מתנגדים ומתדיינים, שומרים על מדינת ישראל שלנו, של כולנו, הארץ הטובה שתשרוד גם את המציאות הנוכחית המייסרת.
