חודש הסליחות ועשרת הימים הנוראים מקובלים אצל היהודים כימים של חשבון נפש, של הסתכלות אחורה וגם קדימה. האם זה הדרך? הממשלה הנוכחית היא חוקית אבל כושלת, ואין מנוס מלהודות בכך. תוצאות הבחירות אפשרו אומנם הקמת "ממשלת ימין מלא מלא", וראשי האופוזיציה, דווקא הם, עם החרמות שהטילו, הכריחו את נתניהו להקימה במתכונתה הנוכחית, אבל ממשלה זו איננה ימין. רבים מבין השרים החברים בה ורבים מן הח"כים שעליהם היא נשענת, אינם מתאימים כלל לתפקידיהם ומוציאים שוב ושוב שם רע לימין. אחדים מן השרים - הן משורות הליכוד והן מימין לו - חותרים באופן בלתי נלאה להכשלת הימין בבחירות הבאות. אמור מעתה: הם אינם ימין. אין הבדל בין שר המשטרה הבלתי ראוי איתמר בן-גביר לבין הכושל בין ראשי ממשלות ישראל, אהוד ברק. לכל אחד מתאומים אלה יש פוטנציאל הרס עצום. כל אחד מהם חותר, איש איש בדרכו הבלתי אחראית, להפלת הממשלה ולהעברת השלטון ל"ממשלת שמאל מלא מלא". בימים אלה אנו מציינים 30 שנים להסכם הדמים האוסלואידי, זה שנחתם על-ידי ממשלה שמאל מומרצת, ושאת פרי הבאושים שלו אנו אוכלים עד היום. ראש הממשלה, בנימין נתניהו נמצא במלכוד החמור והמורכב בחייו: הוא שבוי בידי "שרי הימין" מחוץ לליכוד ובידי הצווחניות והצווחן בתוך הליכוד. אלה ואלה ממררים את חייו אף יותר מראשי האופוזיציה, אשר במקום לפעול בהתאם לתוצאות הבחירות הדמוקרטיות ולהושיט יד אחראית לראש הממשלה הנבחר, פועלים אף הם - כחוק - להפלתו. ואליהם הצטרפה גם היועמ"שית הלעומתית, שאינה עושה את תפקידה כיועצת, אלא מערימה מצידה עוד ועוד קשיים ומכשולים. ולכך יש להוסיף שבנסיבות הנוכחיות ראש הממשלה גם אינו יכול להתפטר. ולא מיותר להזכיר את חוק ההשתמטות, שאם חלילה יאושר - לליכוד לא תהיה תקומה! נתניהו, אל תשלח ידך אל הצבא! המצב מספיק רע כאשר מנהיגי המחאה האנטי דמוקרטית מערבים את הצבא במאבקם השקרי נגד הממשלה הנבחרת. ראש ממשלת הסקרים, בני גנץ, מדושן עונג ותופר חליפות. הסקרים המחמיאים מסנוורים אותו, אבל למרות שהוא הוכה בסנוורים הוא זיהה את עקב אכילס של הממשלה: תפקודו של שר המשטרה. לא מדובר במכבסת המלים שהפכה את שר המשטרה לשר לביטחון פנים ואת השר לביטחון פנים לשר לביטחון לאומי. כל התארים הללו הם אותה הגברת בשינוי אדרת. בני גנץ קבע (ציטוט מהזיכרון) שאיתמר בן-גביר איננו מסוגל ואיננו מוכשר ואיננו מתאים להיות שר זה (או שר בכלל). דבר לא היה נגרע מכבודו של ראש ממשלת הסקרים, בני גנץ, אם היה מכבד את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות, מושיט יד אחראית לראש הממשלה הנבחר, נכנס תחת האלונקה, ומקבל על עצמו את תפקיד שר המשטרה. מי שהיה רמטכ"ל ושר ביטחון, חזקה עליו שיש לו הכישורים הדרושים לתפקיד שר המשטרה. אינני נמנה עם אוהדי גנץ, קל וחומר אחרי שהתרועע עם יו"ר רשות הטרור הפלשתינית ואף הזמינו לביתו, אבל במציאות הנוכחית טוב יעשה אם יתנדב לתפקיד שר המשטרה. ואם יבשיל מהלך כזה בכנסת הנוכחית, ואם תוקם ממשלת חירום - לא ממשלת אחדות שקרית - צריך יהיה לסלק את כל השרים הנוספים והמיותרים במשרדי הממשלה השונים בכלל, ובמשרד הביטחון בפרט. הממשלה הנוכחית היא חוקית אבל כושלת, ואין מנוס מלהודות בכך. הרפורמה המשפטית היא חיונית אבל נכשלה, ואי אפשר שלא להסכים לקביעה זו. הכישלון אינו נובע מחוסר הצורך לתקן את מהפכת אהרן ברק ואת השתלטות הרשות השופטת על הרשויות האחרות, אלא מהתיאבון הגדול ומשיכרון הכוח של מובילי הרפורמה המשפטית, שבגלל דרכם השגויה וסגנונם השגוי אף הוא תודלקה המחאה האנטי דמוקרטית ברחובות הערים. לא זה הדרך! חשוב שראש הממשלה יתחיל להיות ראש ממשלה, ועל אף המלכוד החמור והמורכב בחייו יתעשת וישליט סדר בממשלתו. לא עוד פטפטת אינסופית ומיותרת ממנו ומטה, ולא עוד יוזמות מיותרות ושלומיאליות כמו המהפכה התקשורתית של שר התקשורת, ההרפתקה הלובית של שר החוץ, דברי הרהב של שרת התחבורה, הנזקים מפיותיהן הגדולים של "שרת ההסברה" ושל טלי גוטליב, ההתנכלות של שר החינוך לדני דיין, יו"ר הנהלת "יד ושם", ועוד. ראש הממשלה, אם לא תתחיל להיות ראש ממשלה, לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך. לא זה הדרך!