שליחי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ושליחיו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מחזרים כבר תקופה ארוכה אחרי סעודיה. הם יושבים ימים ולילות על המדוכה ודנים בסוגיה איך להציג הסכם שלום רב חשיבות בין ישראל וסעודיה, כשלמעשה הם מחמשים את "המדינה הענייה" סעודיה בנשק גרעיני אימתני. מחמשים את סעודיה בנשק העלול להביא שואה לאזור בו אנחנו חיים. יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, אינו טורח, כולם מחזרים אחריו. בארצות הברית הנמצאת בשנת בחירות הנשיא ג'ו ביידין זקוק להסכם הזה כאוויר לנשימה. בישראל, שאינה נמצאת בשנת בחירות אבל נמצאת במשבר שלטוני, יש לנו ראש ממשלה, הסבור שההסכם הזה עשוי להעניק לו נקודות זכות. ראש הממשלה שלנו רואה בהסכם הנותן פצצות אימה בידי סעודיה, הישג מדיני רב חשיבות למדינת ישראל. לי נותר לאמר לו - בושה וחרפה. קשה להבין כיצד שוזרים כתר של הסכם שלום להסכם שכל מהותו הוא חימוש סעודיה בנשק אימתני-קטלני. הסכם המשתית מציאות חיים חדשה, בה סעודיה היא מעצמה מגורענת הוא אינו הסכם שלום. אני המתנגד נמרצות לימין הקיצוני שהתמקם בממשלת ישראל מוצא עצמי נאחז בו כמקור תקווה וישועה שההסכם לא ייצא לפועל, כי לסעודיה יש שלל תביעות מישראל בנושא הפלשתיני שנראה ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ, והשר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, לא יהיו מוכנים לוותר. ואולי מהם תבוא הישועה וניחלץ מההסכם המסוכן המחמש את סעודיה בנשק אימתני. מצער, שיש לנו ראש ממשלה, שעושה הכל כדי שלסעודיה יהיה נשק אימתני העלול לקטול חיים.