מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש וראש ממשלת קטר הביעו צער על שישראל לא מכבדת את החלטת העצרת הכללית אשר קראה להפסקת אש מיידית. הצהרות אלה נוספות למאות הצהרות דיפלומטיות בשבועות האחרונים בנוגע למלחמה. מזה מספר שנים שהציבור הישראלי מקבל ידיעות בתקשורת שלאור הסדר העולמי החדש על ישראל ליצור אסטרטגיה חדשה אשר תנתק את תלותה בארצות הברית. ביקורי ראש הממשלה בסין ורוסיה לצד הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו, הביאו עמם תחושה שישראל היא מעצמה אזורית אשר מעצבת את המזרח התיכון ומחוזרת על-ידי מעצמות בעולם. בשנים אלה הסכסוך הישראלי-פלשתיני נדחק לשוליים תוך קיבוע דוקטרינת הסטטוס-קוו. הדיון באו"ם בשבוע שעבר הוכיח חד-משמעית שישראל חייבת לאמץ אסטרטגיה מדינית זהירה, לבחון היטב מי הן בעלות בריתה באזור ובעולם, כדי לבסס לגיטימציה למערכה הנוכחית וליצור סביבה מדינית נוחה יותר ליום שאחרי המערכה. תובנה ראשונה היא שהמחלוקת בין גופי האו"ם נסובה בין שתי בריתות עיקריות. ברית אחת מדגישה את זכויות החטופים והזכות להגנה עצמית של ישראל. הברית השנייה מדגישה את המשבר ההומניטרי של הפלשתינים ואת החובה ליזום הפסקת אש מיידית. שתי הבריתות מדגישות כי קיימת חובה לקיים סיוע הומניטרי לאזרחים ושמטרת העל היא הקמת שתי מדינות לשני עמים. תובנה שניה היא שארצות הברית מוכיחה עצמה לא רק כמספקת סיוע ביטחוני אלא גם פורסת מטריה מדינית תקיפה אשר הודפת כל ניסיון לקעקע את הלגיטימציה של ישראל. טיוטת ההחלטה של ארצות הברית והלחץ שהפעילה במועצת הביטחון הביאו לכמעט ניצחון מדיני גדול במועצה ביום רביעי ה-25 בחודש. לשם השוואה, בסבבים הקודמים של עופרת יצוקה וצוק איתן, ארצות הברית שימשה כבלם כמעט בודד מול דעת הקהל העולמית ובהצבעות באו"ם. תובנה שלישית היא שרוסיה וסין משתפות פעולה באופן מלא נגד ישראל. מי שחשב שאחת מאלה תוכל לשמש חלופה לארצות הברית טעה. שתי המדינות הללו השתמשו בזכות הווטו שלהן על-מנת למנוע את טיוטת ההצעה של ארצות הברית במועצה אשר זכתה ל-10 קולות במועצה המונה 15 חברות. רוסיה אף קידמה הצעה נגדית שנפלה כיוון שזכתה לתמיכה של מספר מצומצם של מדינות. בדיונים בעצרת הכללית שתי המעצמות תוקפות את ישראל ללא רחם, תוך התעלמות מן האיום של חמאס. תובנה רביעית היא שאין לסמוך על המדינות אשר מאופיינות במחקרי מדיניות בשנים האחרונות כנמנות על ברית הנורמליזציה עם ישראל. כל המדינות הללו יזמו ותמכו במהלכים המדיניים במועצת הביטחון והעצרת הכללית נגד ישראל. הגדילה לעשות שגרירת איחוד האמירויות, לנה זאקי נוסייבה, אשר חברה במועצת הביטחון ישירות ליוזמה של רוסיה וסין והתנגדה ליוזמה של ארצות הברית. נוסייבה היא נצר למשפחת נוסייבה הפלשתינית ממזרח ירושלים ואביה היה שר באיחוד האמירויות. בעצרת הכללית אשר קיבלה החלטה ביום שישי האחרון ב-26 בחודש כחלק מדיון חירום, חמאס לא הוזכר אפילו פעם אחת ומלוא כובד האחריות על המשבר הוטל על ישראל. ההחלטה התעלמה מסוגיית החטופים. כל בעלות בריתה הערביות של ישראל תמכו בהחלטה זו וגינו את ישראל. תובנה חמישית היא שחלק ניכר ממדינות אירופה לצד מדינות אחרות כגון קנדה, קוריאה הדרומית ויפן מקדמות ותומכות בצעדים של ישראל בשם עקרונות החוק הבינלאומי, דמוקרטיה, זכויות אדם והמלחמה נגד הטרור הבינלאומי. אפשר לראות זאת בדפוסי הצבעה ובנאומים של הנציגים השונים במועצת הביטחון ובעצרת הכללית. קנדה למשל הייתה היחידה שיזמה תיקון להחלטה החד-צדדית של העצרת וקראה לפחות להוסיף פיסקה על החטופים. ההצעה נדחתה ברוב קולות אך זכתה לתמיכה של עשרות מדינות הנמנות עם גוש המדינות המערביות או בעלות בריתן. יש להדגיש ללא הרף כי ב-7 באוקטובר בוצע ניסיון לרצח עם בשם האיסלאם הרדיקלי ויש כאן תמרור אזהרה לכלל מדינות העולם המשתייכות למחנה המערבי הדמוקרטי-ליברלי. נקודה נוספת היא שעל ישראל לשמר את המומנטום המדיני ולהציג חזון מדיני לרצועת עזה ביום שאחרי מיטוט שלטון החמאס. לבסוף, יש להיזהר במכלול הפעולות העתידיות מול משענות הקנה הרצוץ שביום פקודה יפנו עורף לישראל עבור בריתות אחרות.