כמאתיים תינוקות וקשישים, ילדים ומבוגרים, אזרחים וחיילים מוחזקים ארבעים יום באפלה הקודרת של השבי בעזה. כשאני מקליד שורות אלו, הקריינית ברדיו משדרת את הידיעה המכאיבה והמצמררת על מותה בשבי בעזה של התצפיתנית מנחל עוז, רב"ט נועה מרציאנו, שנחטפה על-ידי אנשי הטרור ב-7 באוקטובר. כל יום שחולף ותינוקת יהודייה נמצאת באפלת השבי - וחלפו כבר כארבעים יום - זה כתם של חרפה שנושאת על גבה ממשלת ישראל, המנהיגה את המערכה נגד החמאס, שכפה עלינו מציאות חיים מדממת ודומעת. כל הצלחה צבאית של ישראל במעמקי הזדון באפלה של עזה אין לו כל משמעות, כשקשיש ותינוקת ישראלים מעבירים את ימיהם באפלת השבי בעזה ואיתם עוד כמאתיים ארבעים שבויי מלחמה. ממשלת ישראל אחראית לכך שחיי אלף ארבע מאות ישראלים נקטפו חייהם, והנדבכים הקיומיים ביישובים רבים בנגב נהרסו ורבבות אזרחים בישראל נותרו ללא בית לחזור אליו בתום המלחמה. ממשלת ישראל נושאת באחריות למחדל המודיעיני, שזרועותיה האחראים לביטחון אזרחי מדינת ישראל לא חשפו את המיזם הזדוני של הטרור הפלשתיני לבצע טבח בישובים בשטחי מדינת ישראל. הממשלה אחראית לפגיעה הקשה בריבונות הישראלית, ועל כל שהיא זו שהפגישה בתים רבים של ישראלים עם מציאות חיים מְדַמֶּמֶת ודומעת, עם מציאות של שכול ויגון, שקשה להשתחרר ממנה. כל יום שחולף והתינוקת היהודייה, חייה עטופים באפלת בית הכלא בעזה במקום להיות במקום שחייבת להיות תינוקת, זה יום הזועק לממשלת ישראל ולעומד בראשה - אתם חייבים ללכת הביתה !!!